"מה קרה?"שאל אוקטובר והביט בי.
"פשוט..."קמתי והלכתי למראה שבחדר האמבטיה.שערי היה עם גוונים בלונדינים ולא צבוע כולו.נאנחתי והתישבתי על שפת האמבטיה.אוקטובר עמד בפתח והביט בי.
דמעה זלגה על לחיי ואפילו לא טרחתי לנגב אותה.מוזרה הייתה המילה היחידה שהופיעה לי מול העיניים.
אוקטובר התישב על הרצפה מולי וליטף את ידי.
"יש לי משהו שיעודד אותך."
"מה?"שאלתי תמהה מה יעודד אותי בכל העולם הזה.
"אני אלמד אותך קסמים."
"אתה יכול?"
"בטח.תתרענני ונתחיל."
"עכשיו בלילה?"
"למה לא?אנחנו במילא לא הולכים לישון."
הנהנתי ושטפתי את הפנים במים קרים.אני ואוקטובר ירדנו במדרגות לסלון וכשהגענו לשם הוא פינה את הספות כדי שיהיה לנו מקום.
הוא נשם עמוק ואמר לי לחקות אותו.עשיתי כמותו ונשמתי עמוק.הוא הסביר לי מהוא העיקרון בקסם"לדמיין בברור מה את רוצה ולהגיד את זה.פשוט."
"קל לך להגיד..."רתנטי בלחש.
"אז אם אני רוצה לשתות..."חשבתי על מים ואמרתי"מים".גשם סוער החל לרדת באמצע הסלון והרטיב אותי ואת אוקטובר לגמרי.צחקתי כמו שלא צחקתי הרבה זמן.
"כל הכבוד נסיכה."צחק אוקטובר."והפסיק את הגשם.
"כן...ללקנגים האלה אין סיכוי מולי."
הוא גיחך ועלה יחד איתי במדרגות"נלך להחליף ואז נמשיך.
עליתי לחדר האמבטיה והורדתי את כותונת הלילה שלא תרחתי להסיר מאז ההתקפה על הארמון.נשארתי בגופייה ומכנס והרמתי את ראשי למראה.
דרך המראה ראיתי גבר לבוש שחור מרים את ידו על שפתיי כדי שלא אצעק.שמעתי חרבות וצעקות מלמעלה וידעתי שטנייה ואוקטובר גילו את הפורצים.הדלת נפתחה וראיתי את אוקטובר עומד בדלת עם המסכה המוזרה שלו ואומר"תפסנו את השומרת.קשור לה את הידיים וחסום את פייה.המלך יהיה מרוצה.
אוקטובר היה לקנגי.זה לא היה אוקטובר האמיתי.החייל עשה את מה שאמרו לו.עוד חייל נכנס לחדר ותפס בידי."לך.השומרת מתנגדת,צריך אותך."החייל שאחז בי הנהן ויצא מהחדר.החייל החדש שנכנס סגר ונעל את הדלת.
"בואי אנחנו יוצאים מפה."הוא הוריד את הבד שכרחו סביב הפה שלי.
"מי אתה?ומה עם טנייה?"
"אני לא יכול להציל אותה ואותך יחד,את יותר חשובה."
"זה לא אכפת לי!מי אתה?"רציתי לצרוח אבל ידעתי שיגלו אותנו.
"אם אני אגיד לך את לא תיסמכי עלי."הבטתי בו ארוכות והוא הרכין את ראשו.בלי לחשוב הרבה טלשתי את המסכה השחורה המטופשת מהפנים שלו.הבטתי בפני החייל ההמום.
"דיקס!"
"שלום קלרי."צחק מעט ואחז בידי.
"למה אתה מציל אותי?"
"הוא היסס מעט וכשבא לענות דפיקה בדלת הקפיצה את שנינו.הוא אחז במותניים שלי וקפץ דרך החלון.הנשימה שלי נעתקה וחיכתי לנפילה.הרגשתי רק מכה קטנה וטילטולים כשדיקס טיפס מטה מהחלון.כשהיינו על האדמה הוא טפס בידי ורץ לעבר המכונית עם הסוסים.הוא עלה על דינגול ואז משך בזרועי והתחיל לדהור.צעקות נשמעו וראיתי את טנייה רוכבת מאחורינו.
הלקנגים התקדמו עם מכוניות והשיגו את הסוסים העיפיים.הם חסמו את הסוסים וקשרו את טנייה שמקרוב ראיתי שפצועה.החייל שהתחפש לאוקטובר הוריד את המסכה וצעק עלי ועל דיקס ביזמן שקשרו אותנו.
"לעזאזל דיקס!אתה אף פעם לא לומד?נענשת ועכשיו שוב!"זה היה סאם שהתחפש לאוקטובר וזה שצעק על דיקס."תפסיק ליהיות רומיאו,האהבה הזאת לא תצליח."הבטתי המומה בדיקס אבל הוא הסב את הפנים שלו מימני.
דיקס מאוהב בי.
ונראה לי שגם אני בו...
YOU ARE READING
בילתי אפשרית-ספר שני ל'מי אני??'
Fantasiקלריסה שהסתגלה לחיים בברוקן ועדיין לא לומדת לשלוט בכוחותייה נטלשת משם וחוזרת לעולם בני האדם. היא בורחת יחד עם טנייה ואוקטובר מהחילים הלקנגים שרוצים להרוג אותה ובו בזמן מפתחת כוחות קסם. בדרך היא שומעת נבואה שמערערת את כל גורל הארץ הקסומה שלה ולבה נתפ...
