בילתי אפשרית-ספר שני ל'מי אני??'

פרק 13

"ואני לא יודע אם אחזור..."התישבתי במהירות במיטה וכרכתי את זרועותי סביבו.

"אל תלך..."בכיתי והתחננתי במשך כמה דקות אבל דיקס רק ליטף את שערי ואמר שהכל יהיה בסדר."מתי אתה עוזב?"שאלתי.

"כנראה בעוד שלושה ארבעה ימים.או שבוע לכל היותר..."

"למה?"דיקס הביט בי בעצב ונישק את מצחי.הוא נאנח אנחה עמוקה וקם מהמיטה.

"אני לא יכול להישאר כאן יותר מדי,מתי שהוא יעלו עליי.וחוץ מזה אני צריך לשכנע את אבא שלי שיפסיק לרדוף אחריך..."קמתי גם מהמיטה ונעמדתי מולו.

"קח אותי איתך!"הוא הביט בי לשנייה וחייך.

"אני לא חושב שאקח אותך למסע מסוכן שנועד להציל את חייך.ובזה שתצאי אליו את תסתכני..."

"לא אכפת לי!קח אותי!בבקשה..."הוא רק הביט בי ולא אמר כלום.התיישבתי על המיטה ביאוש."בבקשה..."לחשתי בבכי שקט.דיקס נאנח שוב והתכופף מולי,מניח את ידו על ידיי.

"אני מבטיח לך שאחזור לקחת אותך."הבטתי בו ומשכתי אותו אלי.הוא חיבק אותי ונישק את שפתי.

---------------------------------------------------------------------------------------------

נשענתי על החזה של דיקס והוא ליטף את שערי לוחש לי כל מיני מילים.

"בוא נברח מפה."אמרתי פתאום והבטתי בפניו.הוא היה בהלם."אנחנו יכולים אתה יודע..."

"את באמת תסכימי לוותר על כל המשרתים,המשפחה והפינוקים שיש לך ושכל בחורה רק תחלום עליהם,בישביל חיים בבית קטן,אני לא בטוח שזה יהיה עם הרבה פרנסה ומשרתות ופינוקים גם לא,ומשפחה...על הכל את מוכנה לוותר?בשבילי?"התהפכתי על הבטן כך שאוכל לראות אותו טוב יותר.

"כן.אני לא יכולה לחיות בילעדייך."דיקס ניענע בראשו.

"את יכולה לחיות בילעדיי כמו שחיית ליפני שפגשת אותי."עכשיו אני נענתי בראשי לשלילה.

"אתה הראתה לי מהם החיים שלי ואני רואה,ומקווה,שהם רק איתך..."הוא קם מהמיטה ועמד ליד החלון.דיקס פשוט בהה מהחלון במשך חצי שעה לפחות ושסיים הסתובב לכיווני והושיט את ידו אלי.קמתי מהמיטה ואחזתי בידו.

"אין לי מה להביא לך אבל אני יודע שלפי מה שאמרת את תסכימי להינשא לי גם ללא טבעת,נכון?"הבטתי בו המומה והלסת שלי נשמטה."הנסיכה קלריסה טרנו,האם תנשאי לי?"קפצתי עליו בחיבוק ובנשיקה ענקית בשפתיים.

"כן!"הוא חיבק אותי והביא לרגשות שלו להראות.השיער שלו היה כחול וכך גם שלי.

"נעזוב בעוד שבוע,בסדר?"אמר.

"זה הולך להיות השבוע הארוך ביותר בחיים שלי..."אמרתי מאושרת.

"קלריסה..."אמר והרחיק אותי ממנו."אני לא יודע מה יקרה עד שנוכל להתחתן רישמית אבל גם כשאנחנו מאורסים אני לא יודע מה יקרה איתנו ועם האהבה הבילתי אפשרית הזאת...אני רוצה שיהיו לנו ילדים ו..."הנחתי את האצבע שלי על פיו ואחרי זה התחלתי לנשק את שפתיו,והנשיקות החלושות הפכו לסוערות כמו ממקודם.חפנתי את שערו בין ידיו ועצבעותיו התחילו להרים לי את החולצה.