נקודת מבט ליאן:
הצטערתי בפני לוקאס מליון פעם על מה שקרה עד שהוא איים עליי... "עוד פעם אחת את מבקשת סליחה אני לא יודע מה אני עושה לך!" הוא צחק וצחקתי ביחד איתו, זה היה דייט מדהים, בדיוק כמו שדמיינתי.
הוא ליווה אותי עד הכניסה לבניין, "היה לי ממש כיף" הוא אמר מעט נבוך, חייכתי, "גם לי"... "מאוד" הוא הרים את מבטו והסתכל היישר אל תוך עייני, ידו נשלחה לאחוז במותני, היד השנה עלתה ועשתה את דרכה אל עבר צווארי, הוא קירב מעט את ראשי, הסתכל שוב אל תוך עייני כמו לבקש אישור, חייכתי לאות הסכמה, תוך שניות ספורות הרגשתי את שפתיו על שפתיי, בהתחלה שנינו היססנו, לאט לאט נפתחנו מעט, הנשיקה הפכה להיות הרבה יותר לוהטת... ידיי שהיו שמוטות הצידה עלו אל צווארו ואחזו בו, לא רציתי שזה ייגמר...התנתקנו מעט, "וואו" הוא לחש, חייכתי והשפלתי את מבטי, "היי תרימי את הראש" הוא חייך את חיוכו המדהים, "בחיים לא ראיתי עיניים כאלה" הוא אמר בזמן שבחן את עיניי, כבר הייתי רגילה למחמאות כאלו, עיניים כחולות כמו שלי כנראה אין הרבה, הן היו בצבע כחול לא ברור, כחול תכול מעט נוצץ... אבל לא היה לו על מה להחמיא לי... העיניים שלו היו תכולות, אפשר להתאהב בהן, כנראה שזה מה שאנשים רואים כשהם מסתכלים על שלי...
"אני מקווה שניפגש בקרוב" הוא ליטף את לחיי, "בהחלט" אישרתי את דבריו... "אז נדבר יפיפייה, לילה טוב" הוא נשק לי על הלחי... לחצתי על כפתור המעלית, בחנתי את עצמי במראה והייתי אדומה, ציחקקתי...
יצאתי מהמעלית ונזכרתי בתקרית שהתרחשה פה לפני כמה שעות...
נכנסתי הביתה כולי בתקווה שזאין הלך...
סגרתי את הדלת... בחנתי את הבית, ראיתי אותו שוכב על הספה, בוהה בנקודה לא ברורה בתקרה... לא בטוחה אם הוא שם לב שחזרתי...
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
בתמונה: לוקאס
YOU ARE READING
Famous
Fanficהעונה השניה מתחילה... ואיתה מתחילות גם התחלות חדשות... כרגע... מונחות בידיו של זאין החלטות חשובות, חלקן כבר נעשו, וחלקן עוד ייעשו- מגורים, נישואין, אהבות, ״בגידות״, שמועות, פרידות, ואולי גם אהבות חדשות? ואולי דווקא ישנות? כמובן שחלק מן ההחלטות טובו...
