Famous

מפורסם- פרק 23

נכנסתי לבית הקפה בו קבעתי עם זאין, השמש זרחה והיה יום יפה, אבל הייתה לי הרגשה שזה לא יימשך עוד הרבה זמן...
"היי" חייכתי אליו בעדינות מודעת למה שעומד להתרחש, "היי" הוא החזיר חיוך, "מה את רוצה להזמין?" שאל בזמן שעיין בתפריט, התיישבתי במקומי והססתי, אני אף פעם לא יודעת מה להזמין, "תזמין אתה" קבעתי, ולאחר מספר שניות זאין הרים את ידו וסימן למלצרית לבוא לשולחן, "כן מה תרצו להזמין?" היא הכינה את הדף והעט בידה, "שתי כוסות מיץ תפוזים, וסלט זוגי" המלצרית רשמה הכל והלכה, נשארתי שוב עם זאין, ולמרות שחשבתי שאני יודעת מה להגיד... באותו רגע כמעט שחכתי את שמי, "ליאן?" הרמתי את ראשי ונתקלתי בחיוכו המתוק של זאין, הורדתי את ראשי בחזרה וגיחכתי, "תעבור לשבת פה" סימנתי לו לבוא לשבת לידי... "על מה רצית לדבר?" הוא שאל בזמן שהתיישב , גיחכתי "על מזג האוויר" עניתי בציניות, "אתה לא חושב שאנחנו צריכים לדבר?" הוא השפיל את ראשו וחייך, לאחר כמה שניות הרים בחזרה את ראשו ואמר, "צריכים לדבר... אבל לא על מזג האוויר"... "דביל" סיננתי, "הדביל שלך" הוא קרץ לי, באותו רגע הבנתי שהוא כבר יודע על מה אני רוצה לדבר... זאין יודע לקרוא אותי כמו ספר פתוח, אני אף פעם לא מצליחה להסתיר ממנו רגשות... "כן..." כחכחתי בגרוני, "תסתכלי לי בעיניים" סובבתי את מבטי אל זאין, "מה?" שאלתי, "תסתכלי לי בעיניים" לא הבנתי כל כך מה הוא רוצה, "זאין מה יש לך?" הוא התקרב אליי מעט, "מה כבר ביקשתי?", הססתי מעט ובסוף הסתכלתי בעיניו, הוא קירב את ראשו מעט והמשיך להסתכל היישר אל תוך עייני, ברגע אחד הרגשתי את שפתיו על שפתיי, רציתי להפסיק אבל לא רציתי לעצור, התגעגעתי לטעם הזה, לאחר כמה שניות בלי נשימה, שחררנו מעט את הנשיקה, השפתיים שלנו עוד נגעו מעט אחת בשניה, "אני אוהב אותך" הוא לחש בקול צרוד מעט, חייכתי, "אני לא רוצה לדבר, אני פשוט רוצה שנמשיך הלאה מאיפה שעצרנו!" דמעות ירדו לי מהעיניים... "הייתי בטוחה שאני רוצה שנפרד, אבל אני רק רואה אותך ואני יודעת שאני טועה" זאין חייך וליטף לי את הלחי, "אבל חשבתי שאת לא רוצה לדבר על זה?" חייכתי, "אני לא" צחקנו ביחד, "אני אוהב אותך משוגעת" הצמדתי את ראשו לראשי, "אז אנחנו בסדר?" שאלתי, "תמיד היינו" נשקתי אותו והרגשתי שאני עושה את הצעד הנכון, זאין זז מעט במקומו אבל לא ניתק את הנשיקה, לפתע הרגשתי משהו בין האצבעות, הסתכלתי על כף ידי וראיתי משהו נוצץ ומוכר, חייכתי והסתכלתי על זאין, "אמרת מאיפה שעצרנו..." הוא חייך...