Famous

מפורסם- פרק 20

כל הזמן רצות לי מחשבות... איך לצאת ממקום שאתה לא בטוח רוצה לצאת ממנו...

מצד אחד גיליתי אמת... ומצד שני גיליתי אהבה.

לפעמים אני פשוט מפחדת לבחור, בחירה זה כמו סיכון, ויש דברים שאני פשוט לא מוכנה להסתכנן עבורם.
את הימים האחרונים העברתי בהתלבטויות, במי לבחור? למה לי לבחור?... איך בכלל הגעתי לסיטואציה הזו? מיד ידעתי שההחלטה שלי תהיה קשה, לבחור בין שניים אבל לאבד אחד... אם אבחר בלוקאס, אאבד את זאין, וכך גם להפך... חשבתי לעצמי איך התחברתי לבין אדם כל כך מהר?! אולי זה סימן? אולי לוקאס הוא זה שאני צריכה? הרי איתו לא אצטרך לחיות עם רכילויות ושמועות... עולם של מפורסמים זה עולם חצי שקרי... וזה לא המקום שלי... מצד שני בעולם החצי שקרי הזה נמצא החצי השני שלי, די ברור לי שאת זאין אני יותר אוהבת, יותר יהיה לי קשה לראות אותו עם אחת אחרת... בעוד שעם לוקאס? לא בטוח שבכלל אשים לב.

מוזיקה חזקה, ריח של אלכוהול, כל מה שתמצאו בסגנון המסיבות של לואי, מסיבות יום ההולדת של החברות של לואי היו מיוחדות וגם קרו לעיתים די קרובות, בהתחשב בעובדה שאחרי הפרידה שלו עם אלינור הוא מחליף חברות כמעט כל חודש... כך שאם תשאלו באיזה מסיבה היינו בליל אמש, אל תתפלאו אם נגיד "יומולדת לחברה של לואי".

התיישבתי על הבר עם הבנות, זאין נופף לי מרחוק שהוא יוצא למרפסת, חייכתי אליו ועקבתי אחריו עד שנעלם אל תוך המוזיקה הרועשת... "כבר די נמאס לי מכל המסיבות האלו, סתם מוזיקה נוראית ואנשים שיכורים" התלוננה ג'ייד בזמן שהברמן זרק עוד בקבוק אלכוהול לפח, "גם לי, אולי נצא לטיול בפארק?" הצעתי, "כל עוד לא נשאר פה זה בסדר מבחינתי" פרי קמה ואנחנו אחריה, יצאנו מדלת הבית והתקדמנו אל עבר הפארק, המוזיקה נשמעה חזק גם לאחר חמש דקות הליכה מביתו של לואי. התיישבנו על הדשא וצלצול טלפון בקע מהתיק שלי וכיוון את כל הראשים לעברי, אחרי הכל מי יתקשר אליי בשתיים לפנות בוקר, "זה כנראה זאין" העלתי השערה עוד לפני שפתחתי את התיק, שמו של לוקאס הופיע על הצג, "לוקאס" הודעתי לבנות, "את מתכוונת לענות?" שאלה אחת הבנות... לא שמתי לב מי כי הייתי שקועה בשאלה האם באמת לענות... לבסוף עשה האגודל את דרכו אל העיגול הירוק, "לא הערתי אותך נכון?" היה הדבר הראשון ששמעתי, "לא" עניתי, "טוב... מה את עושה?" טון הדיבור של לוקאס עיצבן אותי מעט, טון מזלזל משהו, לא הספקתי לענות לפני שהוא התחיל לדבר בזרם שוטף "חברים שלי הבריזו לי אז החלטתי לקפוץ אלייך, מה את אומרת? התגעגעת אליי מספיק?" לא יכלתי לענות... רק אחרי כל זה הבנתי שלא לוקאס הוא זה שמדבר, "אני לא בבית, ותגיד לחבר שלך שירחיק את המספר שלי מהידיים שלכם" שמעתי את אותו בחור צוחק מצידו השני של הקו, "הוא לא תיאר אותך כזאת קשוחה, מותק כדי שתרגיעי לפני שתהפכי לבת משפחה, אצלנו לא אוהבים אנשים יבשים" צחוקו התגלגל והסקתי שהוא כנראה שיכור, "טוב לדעת, תודה רבה" נתקתי את השיחה, והחזרתי את הטלפון לתיק, "תעזבי את הלוקאס הזה הוא סתם עוד אחד, תתרכזי בזוגיות שלך עם זאין, פשוט תמשיכי מאותו מקום, אל תחפשי הרפתקאות חדשות... ובמיוחד לא כאלה בשם לוקאס".

חזרתי הביתה בסביבות השעה 4, העייפות עוד לא נחתה עליי, כשנכנסתי ראיתי שזאין עוד לא הגיע, הוא בטח יישאר לישון אצל לואי, נכנסתי למיטה ונרדמתי מיד, כשקמתי בבוקר השעה הייתה 4 בצהריים, עוד יום שהתבזבז... למרות שהשעה כבר די מאוחרת החלטתי שאני גומרת עם הסיפור הזה, אני יודעת מה אני רוצה, ולמרות שהרבה יחשבו שאני משוגעת... זו ההחלטה הנכונה ביותר לדעתי בשלב הזה. אני אתקשר לזאין...

--------------------------------------

הרבה זמן לא העלתי פרק וזה במיוחד בגלל שלא ידעתי איך להמשיך את הסיפור מהנקודה בה עצרתי, עכשיו אני חושבת שיש לי כיוון להמשך... אני מקווה שתאהבו, תרשמו בתגובות אם יש לכם דרך לשפר את הסיפור או אפילו רעיונות להמשך 3 >