שותף - Partner

6

"היילי?" קרא שון מבעד לדלת.
"מה?" עניתי בכעס.
"בחייך, הייל. רק צחקנו קצת." הסביר. שאפתי אוויר בחדות ועצמתי עיניי. יצאתי מן השירותים וחייכתי חיוך קצר אל שון, נכנסת אל החדר וננעלת בתוכו. חייגתי אל החברה הכי טובה שלי, פלור.
"היי, זרה. מה קורה?" צעקה מבעד למוזיקה הרועשת שרקע.
"היי, פלור. איפה את?" שאלתי בעיניים מצומצמות, מנסה להתרכז בקולה.
"אני במועדון, חייה את החיים. מוזמנת להצטרף לכיף, אפילו כשאני יודעת שאת לא הטיפוס." צחקקה. חייכתי לעצמי והנדתי ראשי כמיואשת. כן, זה נכון. היא תמיד המהנה והמשוגעת בין שנינו.
"אולי אבוא. השותף שלי לדירה פוץ, החברה שלו מעצבנת אותי ושון לא עוזר." אמרתי בכעס.
"מעולה, אני מחכה לך כאן, באיזור הספות." צעקה וניתקה.
חייכתי לעצמי והתקדמתי אל הארון, מחפשת בגדים לערב. אני תמיד מרגישה הקלה אחרי שיחה עם פלור.
החלטתי ללבוש שמלת מיני צמודה בצבע שחור, הגב חשוף והחזה מורם מעט, נעלתי נעלי עקב שחורות, השפרצתי בושם על צווארי וענדתי עגיליי יהלום. פיזרתי שיערי השחור בכדי שילטף גבי ויסתיר מעט. אספתי תיק בו ארנק, טלפון ומפתחות. סיימתי להתאפר ויצאתי מן החדר לכייון המטבח, חושבת איך לעבור בלי להראות. ניסיתי ללכת מהר אך העקבים הרעישו ושון קרא בשמי.
נעצרתי מללכת והתקדמתי אל עבר המטבח. כשעיניהם נפגשו במראי רייצ'ל לא אמרה דבר, אלא רק הסתכלה על שון. ממנה עברתי להביט בשון, אשר פיו פעור ועיניו פקוחות לרווחה. ממנו עברתי להביט בסבסטיאן, אשר מחייך חצי חיוך ממזרי.
"כן?" אמרתי במתיקות וחייכתי אל שון. הוא קם ממקומו ותפס את מפרק ידי בעדינות האופיינית לו.
"לאן את הולכת? ולמה את לבושה כך?" אמר בנעם והביט בעיניי.
"אני יוצאת עם פלור, למועדון. אהיה בסדר. תשלח לי הודעה כשתגיע הביתה. להית'." סיכמתי ויצאתי מן הבית. הכעס על שון עבר, אך זעם עדיין מבעבע בתוכי. אולי מחיוכו של סבסטיאן ואולי ממבוכתה של רייצ'ל. כך או כך, הכל יצא עליו.

-כעבור רבע שעה-

כאשר הגעתי אל המועדון ריח האלכוהול הכה באפי והמוזיקה האלקטרונית צימררה אוזניי. ביתה של פלור. איך היא מבלה כאן את רוב זמנה?
חיפשתי בין האנשים המתמזמזים את חברתי. מצאתי אותה לאחר כמס' דק' נחה על ברכיו של בחור אחד.
"היילי," צעקה פלור, קמה מברכיו והתקדמה אל כיווני. "הגעת." צעקה וקפצה עליי בחיבוק.
"כן, הגעתי," מלמלתי מתחת לאפי. "מה את עושה?" שאלתי וסימנתי אל כיוונו של הבחור אליו ישבה.
"זה ג'יימס. הכרתי אותו הרגע, נראה טוב." סיכמה בחיוך. צחקתי והנדתי ראשי כמיואשת.
"אויש!" טפחה על גבי ומשכה אותי לצידה. "מישהי צריכה להנות, אם לא את, אז אני. חוץ מזה, למה לא? אני בגיל המתאים, אני רווקה ונראת טוב." לחשה באוזני כאשר התקדמנו אל החבורה איתה שהתה.
"גם צנועה." גיכחתי והבטתי סביבי. היא צחקה ומשכה אותי לשבת לצידה.
"זאת היילי, החברה הכי טובה שלי." הציגה, "תנו לה לשתות ולא לגעת בה, יש לה מישהו." אמרה בסמכותיות לחברייה ומזגה לעצמה עוד וודקה. הם היננו ומזגו גם לי. הנדתי ראשי בעדינות, "אני לא שותה." מלמלתי. אף אחד לא שמע, או התעניין. מובן מאליו. לקחתי כוסית אחד שנחה על שולחן העץ הנמוך ולגמתי את כל תכולת הכוס המכה. מיידית הראש שלי כאב והסתובב. אף פעם לא הייתי ילדת מסיבות או חוץ. תמיד העדפתי ספר טוב ושתיית שוקו עם אמא מאשר להשתכר עם חברות. אולי זה קצת ילדותי לדעת אנשים אחרים, אך אני חושבת על זה שיום אחד, אימי תמות. ואני מעדיפה לבלות כל זמן פנוי שלי איתה, להפיק ממנה כמה שיותר דברים, לאהוב ולהעריך אותה בצורה הכי ראויה במקום להשתכר עם חברות. זה הבילוי הכי נהדר בעיניי. לצפות באימי מחייכת או לגרום לה להתגאות בי.
דמעות מילאו עיניי ממחשבות על אימי וגעגועים הציפו ליבי. מחר אזמין אותה אל בייתי חדש. פלור הגיחה ומזגה לכוסי עוד וודקה.
"תשתי, תבלי מעט ואז נחזיר אותך במונית." צעקה והלכה למעלה עם הבחור החדש שהכירה, ג'יימס. לגמתי במהירות את הנוזל מן הכוס וקמתי על רגליי, מתנדנדת מעט. בחור איד ניגש לעזרתי ,נשאר לעמוד לצידי ולהביט ברגליי המסתבכות.
"לא, תודה. אסתדר לבד." צעקתי בכדי שישמע ושלחתי חצי חיוך מנומס. הסתובבתי באיטיות והתקדמתי אל עבר היציאה. נכנסתי אל המכונית שלי והתחלתי לנסוע אל עבר הדירה. הראש שלי פועם, אני בקושי מרגישה את הרגליים, הכל מטושטש ואני נוהגת. אני מרגישה כמו פורעת חוק צעירה ללא כל חסרת אחראיות. מצד אחד, אתחרט על זה נורא בבוקר ובטח אריח כמו המועדון הנורא ההוא. מצד שני, זה דיי כיף לשכוח מהכל ולהתפרע. נכנסתי אל הדירה אחרי נסיעה מהירה והעפתי את העקבים מרגליי. נשכבתי על השטיח ונרדמתי.