Love, Sarah

פרק 38

יש לי תחושה שהיום הזה הולך להיזכר לתמיד.

ההרגשה החזקה הזו נחצבה בתודעתי. כאילו זו היתה נבואה שהולכת להתגשם ממש בקרוב. וכל כך רציתי שכולם כבר ילמדו את הלקח שלהם. אחת ולתמיד. במקום כלשהו בלב רטט לו הפחד. שמא זה לא יצליח. שמא היא וחבורתה יחליטו לקרוא תיגר על מני. לפתוח נגדו חזית. הבטתי לעצמי שאם דבר כזה יקרה, אני אעזור לו, ואפילו אשתמש בכוח אם יהיה צורך.

קמתי ואירגנתי את מיכאל ופלורי לעוד יום שגרתי בגן. יום רגיל ככל הימים. מני עזר לי להכין את הכריכים בשבילם ולקח אותם לגן. הוא הבטיח לי שיצטרף אליי בהמשך, ויבוא איתי לבית הספר, כמו שסיכמנו אמש.

צעדנו יחד לבית הספר, והרגשת הפחד של הלא נודע קירקרה בתוך גופי. הוא, לעומתי, היה שלו ונינוח. רציתי להתפוצץ, ולא להגיע היום למקום הנוראי הזה. אבל השיחה שלי עם מני אל תוך הלילה שינתה לגמרי את כיוון החשיבה שלי.

'את באמת רוצה לתת להם לחשוב שאת פחדנית? שאת קוברת את הראש באדמה ולא רוצה להתמודד עם שום דבר? שרה, אסור לך לחשוב ככה. את חזקה. את יכולה להתמודד מולם. תחשבי שגם אחרי הכל, כשמורידים מהם את המעמד החברתי, מה נשאר? רק האישיות שלהם. הם בני אדם פשוטים בדיוק בגובה העיניים שלנו. לא היית רוצה להוכיח להם שהם לא משפיעים עלייך? לא היית רוצה להראות להם שאת מסוגלת להרים ראש, ולמרות הכל לתת להם תחושה שדעתם לא משנה לך? רק בגלל זה את צריכה להגיע. את חזקה שרה. רק תראי להם את זה, והם יפסיקו להציק לך.'

'אני לא יודעת. לא בטוחה בקשר לזה. אם אעמוד מולה שוב אני לא אהיה מסוגלת להסתכל לה בעיניים אחרי מה שקרה. היא תאכל אותי בלי מלח!'

'וזו בדיוק הסיבה שאני בא איתך מחר. זה סגור שרה. אל תנסי לשנות את דעתך.'

נעמדנו מחוץ לשערי בית הספר, ולא פחות ולא יותר צעד לקראתנו אחד מחבריו של מני, אותו נער שקרץ לי אתמול. מבט ההפתעה התפרש על פניי, והוא כתגובה חייך את חיוכו מלא השיניים הצחורות. לא היה לי שום קצה חוט בשביל להבין למה הוא הגיע לכאן. כיוון בית הספר שלו ושל מני נמצא בדיוק בצד הנגדי. אני תוהה אם הוא איבד את חוש ההתמצאות שלו, אך כששב להביט בי ולחייך אליי את חיוכו הרחב הבנתי שאני טועה.

"שרה, מה שלומך? מני.. אתה מוכן?"

אני מתחילה קצת להתבלבל. מני אמור להיכנס איתי עכשיו לתוך בית הספר. ועכשיו החבר שלו בא ושואל אותו אם הוא מוכן? מוכן למה? מה קורה פה?

"רונל, אני אגיע יותר מאוחר לשיעור הראשון. יש לי כמה עסקים לטפל בהם..." הוא השתהה לרגע ומבטו נח עליי.

"אתה יודע שהיא לא אוהבת שמאחרים לשיעור שלה" רונל החווה הידו לעבר השעון הכסוף שלו, מנסה להבהיר למני את חומרת הבעיה. משקלו העובר מרגל אחת לאחרת העידה עליו שברצונו למהר.