פרק 3

109 11 0
                                    

הדמעות נזלו על כל פני והרטיבו את המדים הירוקים שלי. ידעתי שהייתי חייבת לעשות את זה למרות שלא רציתי.

הסתובבתי בשדה קרב מחפשת את טיי ומתעלמת מהרעשים הסטטים שבקעו מהאוזנייה שלי בגלל עצירת הזמן.

אחרי דקה של חיפושים מצאתי אותו. הוא עמד שפוף מאחורי שיח, מתכונן לקום ולהסתער.

רצתי אליו והתכופפתי כדי להיות בגובה שלו. גם הוא נראה נורא, כל גופו היה חבול ומדמם.
בעדינות שמתי את ידיי על פניו ואמרתי עם עיניים דומעות:

"אתה נראה נורא"

הרעש הסטטי באוזנייה התגבר ואז נזכרתי טובי!

קמתי על רגליי, הרמתי את ידי, והתחלתי לדבר לצמיד:

"טובי אני יודעת שאתה שומע אותי, אבל אני לא שומעת אותך אז פשוט תקשיב.

אני עצרתי את הזמן בעזרת כישוף שלמדתי. עכשיו, אני יודעת שתנסה לשלוח אנשים לפה, אז שתדע עצירת הזמן מתנהגת כמו כיפה אטומה, אף אחד לא יכול לצאת או להכנס, וזה כולל גם אותי.

אבל, אני יכולה ללכת לא כמו כל השאר, הם קפואים. מבין? אני מקווה שכן.

אז תקשיב, אני הולכת לברוח. זה לא בגללכם, בעצם זה כן אבל בצורה טובה, אני רוצה שתהיו בטוחים.

אז אני הולכת לתת לטיי את האוזנייה והחרוז בצורת תלתן כדי שהוא ישמור אותם בשבילי.

אז עד שאני יסיר את הכישוף, תעלה את כל הצוות הרפואי שאתה יכול, תפנה את מערכת המנהרות המרכזית, ותעלה את כל המעבורות הרפואיות שיש, כי יש המון פצועים.

ותמיד תזכור שאני אתגעגע יותר ממך"

סיימתי את דבריי, ובכוח ניסיתי לא לפרוץ בבכי כמו מפל.

משכתי באפי, והתקדמתי לכיוון רוזי. בתור התחלה הזזתי את מטח הלייזר שעמד לפגוע בה. אחר כך נעמדתי מולה והתחלתי לדבר:

"רוזי, רוזי, רוזי תודה. באת בדיוק שהייתי צריכה מישהי יותר מתמיד, ונשארת איתי למרות שהיה לי קשה ולך היה אפילו יותר.

אני ממש שמחה שאת ופיט זוג עכשיו, אני חושבת שאתם כל כך חמודים ביחד. ואת האמת אני גם רוצה, מאוד רוצה.

אבל זה לא הולך לקרות בקרוב, כי אני צריכה לעזוב. אבל הכל לטובה, ובין שתינו אני בטוח יחזור. קשה לי לעזוב אבל אני צריכה לעשות את זה.

תודה על הכל באמת"

תוך כדי האבקות במפל הדמעות הלכתי לבילי. הוא עמד עם רובה שלוף ומבט כועס על פניו.
אמרתי:

"בילי בבקשה אל תכעס עלי, אבל אני צריכה לעזוב. פישלתי"

פניו של בילי נהיו יותר אדומות למרות עצירת הזמן. צחקתי קצת.

Grey A \ The Story Of A Fallen Angel Where stories live. Discover now