פרק 27

52 10 4
                                    

נקודת מבט - פולי

אחרי אותה שיחה עם האחיות ובלאק הם עברו לאמן אותי בצורה אחרת.

עם בלאק המשכתי לרוץ ביער ולשנן מקומות על המפה והבנתי שכדי לעבור ממקום למקום היער צריך לחשוב בצורה מספיק ממוקדת על המקום אליו צריך להגיע.
לא הרבה אנשים מצליחים לחשוב בצורה מספיק ממוקדת ולכן הם הולכים לאיבוד.

הלמידה והאימונים עם לוצה ומלאה השתנו. דבר ראשון והכי חשוב, אני לא נפצעת יותר מידי באימוניי נשק עם מלאה, כי הכל נחמד יותר כשמלאה לא כועסת באימונים.

עם לוצה הלמידת הכשפים נעשתה יותר מהירה בגלל שהיא הסבירה לי יותר לאט, ואז היה יותר תרגול. כשמסבירים לי לאט אני מבינה מהר ואז אני צריכה לתרגל.

בקיצור הרגשתי טוב יותר עם מה שאני מצליחה לעשות והתקדמתי יותר מהר בחומר שאני צריכה לדעת.

התחלתי לצאת יותר לשטח עם בלאק, ממש להתנסות במשימות ולעזור לאנשים אבל בלי מסכה ובלי הברדס השחור כדי שלא יחשדו בי.

במהלך כל הרוב המשימות בכפרים העזרנו לכפרים להתגונן מפני כנופיית גובלינים שהייתה ידועה גם מתחת לפני האדמה וגם בתוך היער המכושף - אקסיליאן.

כבר יצא לי לשמוע על האקסיליאנים בעבר ועשיתי היכרות רשמית עם המנהיג של הכנופיה - אלורין, באחד הכפרים ביער.


פיקסידה, היער המכושף

"אז אנחנו כאן כי?"

שאלתי את בלאק כאשר עמדנו בכניסה לכפר.

"את זוכרת את הגובלינים מפעם קודמת?"

הוא שאל.

"הם שוב?"

שאלתי בייאוש מוגזם.

"כן פולי הם שוב. הם מאיימים על עוד לפחות שלושה כפרים ביער צריך לעזור להם להתגונן"

הוא אמר.

"אבל אני לא אוהבת גובלינים הם אפורים, מכוערים וממש מוזרים, ראית את האוזניים שלהם?! זה אוזן אפורה שמנה ומנסה להיות מחודדת! זה חיקוי מקולקל של לפריקונים!"

התלוננתי.

"את צודקת רוב הגובלינים נראים ככה אבל עוד לא פגשת את אלורין תאמיני לי את תופתעי"

הוא אמר ונכנסנו לכפר.


הלכנו לפי הנוהל הרגיל, הצגנו את עצמנו, דיברנו עם ראש הכפר והצענו את עזרתנו וכמובן שקיבלו אותה בברכה.

פיקסידה הוא כפר של פיות, וכן הם קטנות מעופפות מנצנצות ולא תומכות באלימות אבל אם אין להם ברירה הם נלחמות.
לכן אנחנו התנדבנו לעזור כדי שנוריד חלק מהעומס.

Grey A \ The Story Of A Fallen Angel Where stories live. Discover now