פרק 26

64 10 6
                                    

נקודת מבט - טיי

עבר שבוע מאז אותו חלום מוזר שאותו לא סיפרתי לאף אחד. הימים עברו לאט אבל המשפט שלי רק הלך והתקרב.

הלחץ גבר בהתמדה על רוזי וקריסטיו, היה להם מאוד קשה למצוא ראיות שיתמכו בעובדה שאני לא רצחתי אף אחד.

מיום ליום הרגשתי איך חרדה ופחד מצאו את דרכם לתוך נשמתי ושם הם בנו להם מבצר בלתי חדיר.

השלווה הפנימית שלי נעלמה ומצב קבוע של חרדה הגיעה במקומה. הרגשתי כאילו הכל לאט לאט מתפרק ואני האחראי לכך.

בלילות לא הצלחתי לישון בימים לא הצלחתי לתפקד, אני פשוט התפרקתי לאט ובייסורים.


ואז ביום רביעי אחד רוזי נעמדה מול התא שלי.

"איך אתה טיי?"

היא שאלה בדאגה.

"מסוחרר"

עניתי לה בזמן שקמתי מהמיטה על רגליי מהר מידי וחטפתי סחרחורת רצינית.

"ועכשיו ברצינות?"

היא גיחכה.

"שנינו יודעים מה התשובה"

עניתי לה בייאוש ונעמדתי מולה.

"תקשיב, אני יודעת שזה קשה אבל מצאנו את הראייה שתזכה אותך"

היא אמרה.

"באמת? מה?"

שאלתי וניצוץ של תקווה הבזיק בתוכי.

"אנחנו עכשיו הולכים טיי לבדוק אם אנחנו צודקים לגבי זה"

היא אמרה בקול חזק יותר והסוהר בא, אזק אותי וליווה אותנו החוצה.

להפתעתי אפילו לא היינו צריכים לצאת מהמפקדה כדי להגיע למקום אליו הלכנו.



החדר המשתנה, המפקדה המיוחדת

החדר המשתנה הוא אולם שיכול להחליף את סביבתו לפי לחיצה קטנה על כפתור בלוח בקרה.

בתחילת הדרך שלי במפקדה אחת מהחובות שלי היו לבוא להתאמן פה לפחות פעם ביום כדי להכיר עד הסוף את כוחותי ולשלוט בהם.

כשנכנסנו לחדר עדיין עמד מיכל המים הגדול שלי בפינת החדר וקריסטיו עמד לידו.

"כפי שאתה רואה טיי בחרנו לא לשנות את סביבת החדר היום"

קריסטיו אמר בסמכותיות.

ובאמת כשסקרתי את פני החדר ראיתי את הקירות האפורים שלא אהבתי לראות כבר אז.

"אבל לפחות יכולתם לשנות את צבע הקירות לצבע שהוא לא אפור"

התלוננתי בלי בושה.

"למה אתה לא אוהב אפור?"

רוזי שאלה בסקרנות.

"כי אפור הוא מבלבל. הוא לא שחור ולא לבן, הוא באמצע"

Grey A \ The Story Of A Fallen Angel Where stories live. Discover now