Grey A \ The Story Of A Fallen Angel

פרק 9

נקודת מבט - פולי

אחרי השיחה הסוערת שהייתה לי עם ראש הכפר בלילה הלכתי לישון בביתו של אדם.

כנראה שיש לי מזל שאני פוגשת אנשים כאלה טובים...

בבוקר קמתי לקול של דפיקות על דלת הכניסה. בגלל שהחדר שלי היה בקומה השנייה, יצאתי מהחדר והתיישבתי ליד המדרגות שהובילו למטה.

את הדלת פתח אדם והוא היה מופתע מהדמות שדפקה על דלתו. הוא פתח לרווחה את הדלת ולבית נכנסה האישה עם העיניים הכחולות ושיער החום הגולש, שאחרי השיחה אתמול ידעתי שהיא ביתו של ראש הכפר, ושמה מארי.

שניהם התיישבו ליד השולחן ואף אחד לא דיבר. הבנתי שאף אחד מהם לא יתחיל את השיחה את אני התחלתי אותה:

"I need ya, I need ya, I need you right now
Yeah, I need you right now
So don't let me, don't let me, don't let me down
I think I'm losing my mind now
It's in my head, darling, I hope
That you'll be here, when I need you the most
So don't let me, don't let me, don't let me down
don't let me down"

הקול שלי הדהד ברחבי כל הבית, ומכל פינה אפשרית שמעו את המילים, אבל הם לא ידעו למי שייך הקול.

אני יודעת שהשיר היה מכוון לאדם ומארי, אבל הרגשתי כאילו שרתי אותו גם לעצמי. זיכרון של טיי עלה בראשי ודמעות עלו איתו. כאב לי כל כך לא להיות לידו, והכאב המעצבן ברגל ימין רק התחזק.

נו באמת?! הכאב הזה! שוב?!

למזלי, מה שהסיח את דעתי הייתה מארי שהתחילה לדבר:

"אני מצטערת שהאמנתי לשקרים, לא חשבתי שאבא שלי ישקר"

אדם ענה בשקט:

"אני מצטער שלא נלחמתי יותר בשקרים, שלא נלחמתי מספיק עליך"

ואז פתאום הבטן שלי קטעה את ההקשבה שלי לשיחה והזכירה לי כמה אני רעבה. ניסיתי להקשיב לשאר השיחה אבל המוח שלי חשב כבר על אוכל.

פנקייקים... עם סירופ שוקולד... קצפת... ואולי גם תותים...
וגם מיץ ענבים!

אז ירדתי במדרגות ונעמדתי מולם.

"אני יודעת שאתם עוד שנייה תתנשקו אבל בבקשה תחכו עם זה, תכינו לי אוכל, ואז תתנשקו"

אמרתי בחוסר סבלנות, ובתגובה לכך אדם ומארי התרחקו, וקמו להכין לי אוכל.

אלה אנשים טובים! כאלה שמוכנים להכין לך אוכל!

"אפשר בבקשה פנקייקים?"

שאלתי בקול מתוק.

אדם צחק וענה: