נקודת מבט - טיי
התעוררתי על המיטה בתא שלי. ניסיתי להתיישב, אבל לא הצלחתי בגלל הסחרחורת שהחליטה שזה זמן טוב להגיע.
נאנחתי בתסכול ונפלתי על הכרית שהרגישה כל כך נעימה. הרגשתי מחוסר כוחות והגעתי למסקנה שאני רוצה לתפוס תנומה קצרה.
"אתה ער"
קולו של זארה העיר אותי שוב.
"לא"
עניתי בעייפות.
"אני לא ער"
אמרתי והסתובבתי עם הפנים לקיר.
"טיי, תקום"
זארה ניסה לעודד אותי.
"אני לא רוצה, יש לי סחרחורת"
התלוננתי.
"אתה חייב"
זארה אמר.
"אנחנו גם ככה תקועים בתאים שלנו כל היום מה רע בזה שאני אשן"
אמרתי בעצבנות וניסיתי לתת אגרוף לקיר אבל מה שיצא מזה היה ליטוף עדין שלו.
"זה הוראה מסמי"
זארה אמר.
ידעתי מה זה אומר, הוראה מסמי זה הוראה מסמי ואני לא יכול לסרב.
"תקום מהמיטה תשתה מים תתארגן קצת ותעמוד"
זארה הורה עלי.
קמתי מתנדנד מעייפות, שתיתי כמה שלוקים מכוס המים שעמדה על השידה ליד המיטה שלי ואת השאר שפכתי על פניי כדי שאני אתחיל להתעורר.
"אתה יודע שיש לך כיור נכון?"
זארה שאל בזמן שהתנערתי קצת כמו כלב.
"כן כן אני יודע אבל סמי יודע שלישון הרבה זמן יהרוס את הסדר יום שלי"
עניתי לזארה.
"אתה חייל?"
זארה שאל.
"בפועל חצי אבל אני לא מוגדר ככה בתיקים שלי"
עניתי לזארה והתחלתי להתמתח.
"אז איך אתה מוגדר בתיקים?"
הוא שאל בהתעניינות.
"סוכן מיוחד"
עניתי בזריזות כדי לא לאבד יותר מידי אוויר תוך כדי הקפיצות.
"אני חייב לחזור לכושר"
מלמלתי לעצמי והתחלתי לטפס על, נתלתי עליו הפוך והתחלתי לעשות כפיפות בטן.
"טיי תפסיק אתה רק עכשיו התעוררת, אתה אפילו עוד לא אכלת!"
זארה אמר בטון תוקפני.
"אני לא יכול זה חרוט במוח שלי"
אמרתי אחרי שירדתי מסורגים של התא.
YOU ARE READING
Grey A \ The Story Of A Fallen Angel
Fantasíaאני לא יודעת איפה טעיתי, אבל כל מה שניסיתי לשכוח חזר, והרבה יותר גרוע. ידעתי שאין מה לעשות, אם אני רוצה לשמור על מי שאני אוהבת, אני חייבת לברוח. ~~~~~~~~~~~~~~~ למה היא הייתה חייבת לברוח? אני לא אשם! איך יוצאים מהסיפור הזה?! ...
