Never let go

Ep. 21: If you fall i fall with you baby

דניאל
עמדתי בתחנה, טיפות זיעה מעטרות את מצחי. הבטתי שוב בלוח האוטובוסים- מבין בחלחלה מעושה שאיחרתי את האחרון. התיישבתי מתוסכל על המדרכה החמה. עייני סרקו את קו האופק שנמתח עד אינסוף עשיר בבניינים כסופים מנצנצים באור השמש הבוהק, עד שהסתנוורתי כהוגן.

אוטו לבן נסע במהירות על פני והנהג הסיט את מבטו כשעבר. ״ברצינות?״ הטחתי בכעס ובעטתי בתחנה. חריקת צמיגים חדה נשמעה מאחוריי. הסתובבתי במהירות וראיתי נער ירוק מבט רוכן מעל ההגה ומחייך דרך החלון הפתוח.

״צריך טרמפ אחי?״ שאל בהרמת גבות ושמץ הזדהות. ״כן״ עניתי משולהב והתקדמתי אליו. ״לאן אתה?״ הביט בי, ונראה היה שזיהה אותי כפי שזיהיתי אותו מהפנימיה. ״בית חולים..״ אמרתי, דעתי מוסחת מהרכב שנראה ללא רבב. ״כנס״ החווה בראשו. ״איזה אוטו אני מת״ החמאתי וליטפתי את הדלת בגב ידי לפני שנכנסתי. ״אתה בקטע של מכוניות?״ הרים גבות בשאלה. ״אתה צוחק? ברור״ חייכתי כמובן מאליו רק למחשבה על פרארי שחורה.

הוא העביר את מוט ההילוכים והתכוון לנסוע כשצלצול רועש בקע מכיסו. ״נו באמת״ סינן כמעט בלי קול וענה לטלפון.

״כן?" שאל ותופף על ההגה באצבעותיו. ״אתה מגיע לבית חולים?״ קול נשי מוכר שאל מצידו השני של הקו. ״אני בדיוק נוסע״ שחר מילמל ונעץ מבט בכביש.

״אפשר לבוא איתך?״ הקול היסס. ״ברור מחכים לך״ הוא חייך לעצמו וניתק.

״כנראה שנצטרך לחכות עוד כמה דקות, אני צריך לאסוף מישהי״ פנה אליי. הינהנתי ושקעתי במשחק מסעיר במיוחד של קנדי קראש.

שמעתי את הדלת האחורית נפתחת וראיתי את קים מתיישבת בטבעיות. ״מה את עושה פה?״ שאלתי מחייך. ״מה אתה עושה פה?״ צחקה. ״רגע, אתם מכירים?״ שחר שאל בהפתעה. ״אנחנו ביחד״ השיבה והסמיקה קלות, כפי שנהגה לעשות כשדיברה בלהט או התרגשה. ״אני דניאל״ קרצתי לו והושטתי את ידי ללחיצה.

״שחר״ הוא לחץ את ידי בידו הרחבה והניד בראשו. ״טוב אז עכשיו שכולנו מכירים אפשר כבר לנסוע?״ קים קראה מהמושב האחור, נועצת בנו מבט משועשע. ״מיד הוד מעלתה״ הוא ענה בגיחוך והאיץ.

שאר הנסיעה עברה בנעימים, סיפורים מהצד של שחר על היחסים בינהם (שמצאתי בהם עניין רב דרך אגב) וגם אני שיתפתי כמה פרטים על הדייט המאולתר שלנו ברכבת. וכשהגענו, אחרי מספר תודות לקחתי את קים לתחקור קטן כמו גבר קנאי מן המניין שמגלה שהחברה שלו ידידה של חתיך כמו שחר. אבל היא רק צחקה ואמרה שאני חמוד, ואפילו זכיתי לנשיקה בלחי.

״רגע אתה חושב ששחר חתיך?״ שאלה.
על זה לא עניתי.

אוולין