הנקמה

פרק 5 ״לוחמת״

טוב אז הרגע כתבתי הפרק והוא יצא כל כך מהמם שהתרגשתי לכתוב אותוווו!! תקראו ותגידו מה אתם חושבים ומי מתאים להיות זוג, אורי+אמילי? אמילי+שוהם או אולי אמילי+שון??? זה אתם מחליטים אז לא לשעון להגיב!❤️
קמתי קשורה באוויר עם הידיים כלפי מעלה, ראיתי הכל במעורפל ואז הגיע למולי בן אדם שאני מעריכה שהוא בן 50 השמיעה שלי התחלשה כנראה מהבומים של האקדח והוא התחיל לדבר ״את יודעת מה אני שונא?אני שונא חובות ישנים, אני שונא אנשים ישנים״ לאט לאט הראייה שלי התבהרה והבן אדם היה נראלי מוכר יותר מידיי ״אמא שלך הייתה אישה נפלאה ואבא שלך בכלל חבל שככה הם הלכו בגלל כסף באמת שחבל להסתבך עם האנשים הלא נכונים״ הוא אמר ותפס בפניי בחוזקה.
נקודת מבט שוהם:
״זה לא קורה לי,זה לא קורה לי״ אמרתי שוב ושוב מסתובב נגד עצמי תוך כדי שאבא מנסה לברר מיזה ואמא בוכה. שון מנחם אותה ומנסה להראות צלול ובסדר אבל בתוכו הוא משתגע! ״אז ככה״ אבא התחיל לדבר אחרי השיחה טלפון הארוכה ״זה שחטף אותה זה השכן שרצח את ההורים שלה במטרה לסגור חובות ישנים״ ״הוא יהרוג אותה״ אמרתי בשקט ״הוא יהרוג אותה״ אמרתי בקול והתחלתי לבכות אני, שוהם לוי בוכה! ״לאאאא״ אמא צרחה ונפלה על הריצפה ״הקטנה שלי,הקטנה שלי״ היא התחילה למלמל.. אמא ואמיתי התחברו ממש כמו אמא ובת אני לא יכול לוותר עלייה ככה ״תמצא אותה״ אמרתי לאבא והתקשרתי לחבר׳ה שלי ויצאנו למקום שאבא אמר...
נקודת מבט אמילי:
החשיבה שלי נהייתה צלולה הראייה שלי צלולה והשמיעה שלי מעולה, דויד (זה שחטף אותה) יצא לסידורים ויכולתי לישמוע שהוא הולך להרבה זמן כל-כך שרק אני וחמש שומרים פה... התחלתי לנוע בשביל להטיר את הקשר כמובן שבתור ילדה שגדלה לבד למדתי להילחם יותר טוב מכולם אז כאשר הצלחתי לקרוע את החבל התחלתי לחפש משהו להילחם איתו... מצאתי איזה מוט ברזל ואולר על הריצפה את האולר דחפתי למכנס ״על החיים ועל המוות״ לחשתי וצרחתי צרחה ושהשומר נכנס נתתי לו את המוט ברזל בראש ואפשר להגיד שהוא ישאר ככה הרבה זמן לקחתי ממנו את האקדח ומכסנית מלאה ולרגע שמעתי אוטו חונה ״אין סיכוי שזה דויד״ ראיתי את שוהם והחבורה שלו יוצאים מהאוטו ואת השומרים מתקרבים אלייה ״זה לא קורה לי״ לחשתי ״להתכופף״ צעקתי והתחלתי לירות לעבר השומרים כן אני צלפית מעולה אז פגעתי בשלוש, חסר אחד שמעתי רעש מאחוריי וראיתי אותו עם מוט ברזל ״וואלה?״ אמרתי לו והרמתי גבה ותוך שנייה הוא נפל על הריצפה מעולף, כן אני מודה שאני לוחמת טובה. ״השתגעתם??״ צעקתי אליהם שהם קמים מהריצפה והסתכלתי עליהם והם הסתכלו עליי המומים ״לא האמנתם שאני יכולה להילחם ככה אה?״ אמרתי להם והם הנהנו ללא צחקנו ונכנסנו לאוטו אחרי שכולם חיבקו אותי ואמרו לי שאני חייבת ללמד אותם להילחם ככה, את האקדח השארתי אצלי כי אין לי מושג מה הולך לקרות מהיום אבל עדיין יש לי אחות למצוא... נכנסתי לבית שכולם רצים לעבר הדלת וורד רצה אליי וצעקה ״קטנה שלייי״ וחיבקה אותי כל כך חזק שהיא הכאיבה לי כל כך ופלטתי צעקה קטנה היא התרחקה וכל החולצה שלי הייתה מלאה בדם ״אויי נו״ אמרתי שהרמתי את החולצה וחתך ענקי נגלה אליי שלא ידעתי על קיומו בכלל ״אומייגאדד״ ורד אמרה וצעקה ״תזמינו אמבולנס״ ״לא לא״ אמרתי והסתכלו עלי המומים כולם ״תביאו לי מגבת,מיים חמים,ערק וחוט תפירה מתכת ומחט״ הם לא שינו את הבעתם הפנים שלהם וצעקתי ״נוו״ תוך שנייה כל הדברים היו אצלי ״רק קצת מרחק״ אמרתי מתיישבת בספה הרטבתי את המגבת וניתקתי את הדם ״אחת שתיים שלוש״ אמרתי ושפכתי על הבטן את הערק צעקה נפלטה מהפה שלי ואורי לשם שינוי רץ אלי החזיק לי את היד ואמר ״אחת שתיים שלוש״ חייכתי אליו והוא הביא לי את החוט מתכת ואת המחט ״אחת,שתיים,שלוש״ אמרנו אני ואורי תוך כדי שאני תופרת את החתך בשביל לא לצאת מהריכוז ״אחת,שתיים,שלוש״ אמרתי ושרפתי את הקצה החוט שסיימתי לתפור וקמתי מהספה ״ סיימנו״ אמרתי מסתכלת על אורי וכולם מסתכלים עליי המומים ״אני בסדר תירגעו מה יש לכם זה קרה לי מלא פעמים״ אמרתי להם מרימה את המכנס שלי ומראה להם את צד הברך שלי ״רואים זה מגיל 15״ וצחקתי אבל הם עדיין המומים ״איפה נועה?״ שאלתי והם סימנו לי שהיא למעלה ״תזמינו פיצה בנתיים״ אמרתי ועליתי למעלה ויכולתי לשמוע קול פסנתר ומישהי שרה נכנסתי בשקט בשקט וראיתי את נועה (האחות הקטנה של שוהם ושון) מנגנת ושרה וברגע שהיא סיימה מחאתי כפיים ״לא ידעתי שאת שרה״ אמרתי והתקדמתי לשבת לידה ״אני לא עושה איזה הרבה פשוט כולם בכו למעטה אז ברחתי לפה״ היא אמרה ולא האמנתי שהיא בת 4 היא כל כך מזכירה אותי למרות שהיא פיצית ״תפעילי את הפסנתר על השיר הלו של אדל מכירה?״ אמרתי לה והיא הנהנה והפעילה שרנו ביחד, אני והיא והתחברנו ממש! ״את שרה מהממם נינה״ (נינה זה שם כינוי) ״גם את שרה מושלם סיס״ היא אמרה וחיבקתי אותה,היא קראה לי סיס...(סיס=קיצור של סיסטר) ירדנו למעטה וראינו את כולם בסלון יושבים ״אז מה? איפה הפיצה״ שאלתי מסתכלת מלמעלה על נועה והיא הסתכלה עליי מוזר הסתכלתי למקום שהיא הסתכלה והבנתי שהיא ראתה את האקדח ״לא נועה תקשיבי״ אמרתי ומרדתי לגובה שלה ״למה יש לך רובה?״ היא שאלה מגמגמת והסתכלתי על כל האנשים שישבו בסלון כולם בלי יוצא מן הכלל לינור,ינון,אופק,שלומי,שוהם,שון,ורד,אבנר (האבא) כולם ישבו והסתכלו עליי, נשמתי עמוק והתחלתי לדבר ״נכון שיש מלכה אז יש מלא שומרים עם רובים?״ אמרתי לה והיא הנהנה ״אז את המלכה ואני שומרת עלייך ועל האחים שלך כי הם אחים של המלכה הבנת?״ אמרתי לה והיא חיבקה אותי ״תודה סיס״ היא אמרה ושאלתי אותה ״על מה נינה?״ ״שאת שומרת עלינו,אל תלכי אף פעם טוב?״ היא אמרה והסתכלתי על ורד שוהם ושון שנתנו לי כל כך הרבה פה ״טוב פיצית״ חיבקתי אותה והרמתי אותה עליי פולטת קול מפי ואורי קם לעברי ואחריו שוהם ״אני בסדר״ אמרתי מתיישרת, נשמעה דפיקה בדלת, הורדתי את נועה ממני וסימנתי לכולם לשתוק התקדמתי לדלת עם האקדח ביידי פותחת את הדלת ורואה את השליח של הפיצה,החזרתי את האקדח למקום לפני שהוא ישים לב שילמתי לו לקחתי את הפיצה וצעקתי ״אוכל״ ישר כולם התיישבו בפינת אוכל ואני הרמתי לבד 8 מגשים ״בתאבון לכולם״ אמרתי מתיישבת לייד אורי והתחלנו לאכול...
נקודת מבט שוהם:
הסיפור בין אורי ואמיתי לא מוצא חן בעיניי מה הקטע שהוא עוזר לה פתאום?היא שלי שילך ממנה! התחלתי לאכול בזמן שכולנו מדברים על איך היה לנועה בגן ומידי פעם אני קולט את אורי ואמיתי מחליפים חיוכים בינם ״נועה?״ אמילי שאלה ונועה שאלה אותה ״מה סיס?״ היא קוראת לה סיס, היא קוסמת האמילי הזאת ״רוצה לבוא איתי ועם אורי לקניון?״ אמילי שאלה לא ידעתי מה קרה לי בגוף באותה שנייה אבל השתלטתי על עצמי ״כןןןןן״ נועה צעקה ורצה להתלבש ״אפשר את האוטו?״ אמילי שאלה אותי ״לא״ אמרתי והלכתי, ״קחי את שלי״ שון אמר לה בזמן שעליתי ואני אמרה לו תודה, אני לא יודע מה עובר לי בגוף אני מקנא? אני מתאהב? אני לא מסוגל!!! צעקתי והתיישבתי על המיטה בוהה בתמונה שלי ושל אמילי על הקיר מסתכל על החיוך שלה ולרגע נשמעה צעקה מאמילי ״יצאנווו״ נשכבתי על המיטה ונתתי למחשבות להפריע לי..
נקודת מבט אמילי:
״אני יכולה לנהוג קרצייה״ אמרתי לאורי והוא התייאש וישב ליידי ״אז קטנה מה את רוצה לקנות?״ שאלתי אותה והיא אמרה ״אני לא יודעת נראה שם״ נסענו וכל הנסיעה היא החליטה איזה שירים שומעים וזאת אומרת שנדפקנו עם רינת הסתכלתי על אורי ולא מבינה עד כמה התחברנו בזכות החתך בבטן, אני מודה לו כל כך על שהיה איתי באותו רגע.. ״הגענו״ אמרתי לנועה ויצאנו שאני מחביאה את האקדח מתחת לחולצתו בשביל לא למשוך תשומת לב מיותרת ״לשם לשםםם״ היא צעקה וראינו חנות בובות והיא רצה לשם ואני ואורי אחריה ״את זה באלי סיס?״ היא אמרה והצביעה על דובי ענק שכתוב עליו ״איי לאב יו״ ״את יודעת למה הבאנו את אורי?״ אמרתי לה והיא הנהנה ללא ״כי צריך שמישהו יסחבו את השטויות שלנו״ אמרתי וצחקנו ואורי אמר ״את תשלמי על זה״ חיבקתי אותה ולקחתי את הדובי שנועה רצתה שילמנו ועברנו לחנות בגדים אני קניתי ג'ינס שחור קרעים,חצאית מיני ג'ינס, עוד חצאית,חולצת בטן בצבע לבן ושחור... קניתי לאורי מתנה בלי שישים לב קניתי לו ג'ינס וחולצה של ארמני.. נועה קנתה מלא חצאיות ובגדים עם דמויות מצוירות וחולצות ודברים בלתי שימושיים בעליל, בסך הכל יצא לנו מחנות אחת 10,000.. מישם עברנו לחנות תכשיטים וקניתי צמיד וקניתי גם לשוהם אותו דבר בצבע זהב ולשון בכסף ועל כל אחד רשום ״תודה על הכל״ קניתי לחבר׳ה שלנו כל אחד שרשרת של מגן דויד ונועה קנתה כתר של נסיכה.. עברנו לחנות נעליים וקנינו כל אחד חמש זוגות נעליים ועלינו לאוטו שהכל מפוצץ בשקיות ובסך הכל יצא לנו 20,000 יום כיף בקניון ״באלי גלידה״ נועה אמרה מבין השקיות ״טוב קטנה״ נסעתי לגלידריית קרובה ושלחתי את אורי להביא לנו גלידות ״נהנת?״ שאלתי אותה והיא אמרה ״כן את השומרת הכי טובה בעולםםםם״ היא צעקה וחיבקה אותי אורי נכנס לאוטו עם הגלידות נסענו לבית השעה הייתה  שבע בערב וכולם עדיין בבית חוץ מלינוק שהיא הלכה מתי שאני הלכתי ״תעזרו לנו״ אמרתי לחבר׳ה שישבו ״יש עוד באוטו״ אמרתי והנחתי את הדברים נועה כמה לורד וצעקה ״אמא סיס קנתה לי מלא דבריםםם״ ״אני שמחה שנהנת״ ורד אמרה לה וחייכה אליי ״אני גאה בך״ אבנר האבא אמר לי ״תודה״ עניתי.. הם הביאו את הדברים וצעקתי להם שיחכו יש מתנות שלחתי את אופק לקרוא לשוהם ושון וכולם ישבו בסלון מסתכלים עליי..״אז רציתי להגיד לכם תודה שנתתם לי ביית וחברים וכל מה שאיי פעם יכולתי לחלום עליו אז קניתי לכם מתנות״ חייכתי והם מחאו כפיים ואני הסתכלתי בין השקיות ״מצאתי״ אמרתי לוקחת את השקית שיחסית כבדה ״אז הכתר למלכה״ אמרתי נותנת לנועה את הכתר ״הצמיד הזהב לשוהם״ הבאתי לו ולחשתי לו תודה והוא חיבק אותי, ״הצמיד הכסף לשון״ הבאתי לו את הצמיד והוא חיבק אותי ״ולכל הערסים למינהם שרשרת מגן דויד״ נתתי לכל אחד חוץ מלאורי שהסתכל עליי מוזר ״ולאורי...״ אמרתי מוציאה שקית של ארמני מבין הערמות ״תודה על הכל״ אמרתי לו נותנת לו את השקית עם המכנס חולצה והשרשרת ״הוא נישק לי את הראש וחיבק אותי ״ועכשיו״ אמרתי וכולם שתקו ״להעלות הכל לחדרים חוץ מהשקית הזאת״ אמרתי לאופק ואורי ולקחתי את השקית שבה קניתי לשוהם נעליים חולצה מכנס ובושם והבאתי לו ״זה על כל מה שנתת לי״ אמרתי לו והוא חיבק אותי ואמר ״מגיע לך הרבה יותר״