הנקמה

פרק 3:״אמילי חדשה״

בתמונה אופק ההגדרה להתאהבות!!!

•••אמילי:
קמתי לעוד בוקר שיגרתי אך מוזר קמתי אבל לא קמתי זאת אומרת ישנתי קמתי בחלום.קמתי מחפשת את שוהם בכל מקום ומולי מופיע רק שון חיפשתי עוד ועוד ואז נישמע בום! קמתי מהר והתחלתי להזיע כנראה שצרחתי כי שון תוך שנייה הופיע בחדר שלי ״מה קרה?״ הוא שאל מתנשף ״חלום רע״ אמרתי מתנשפת מהפחד והוא רק חיבק אותי ״אני יכנס למקלחת אני חושבת״ אמרתי לו והתרחקתי ממנו. הוא יצא מהחדר עצבני מה יש להזוי הזה? נכנסתי למקלחת חושבת על החלומות ההזויים שלי בזמן האחרון... יצאתי מהמקלחת והשעה הייתה כבר 5:00 החלטתי ללכת לבית ספר ולא שווה לישון שעתיים ירדתי למטה מכינה לי ארוחת בוקר טוב לא בדיוק רק לי הכנתי לכולם...לא ידעתי כמה גרים פה בבית אז הכנתי הרבה.. הכנתי חביתות וחתכתי ירקות וסחטתי תפוזים פעם ראשונה שאני עושה משהו לא רק לעצמי,השעה 7:30 עליתי להחליף בגדים ולבשתי חולצה ורודה וגינס קרעים לבן סירקתי את השיער ירדתי למטה ״אהבתם?״ שאלתי שאני רואה את כולם סביב השולחן עכשיו הבנתי מי גר פה... שני הורים האמא חייכה אליי והאבא, האבא מוכר לי...נזכרתיייי התנגשתי פה אתמול זה היה דיי מפדח... יש פה את שון שסימן לי לשבת ליידו שוהם ואחת קטנה.. ״את הכנת את כל זה?״ שון שאל אותי והנהנתי שכן ״אז את אלופה״ הוא אמר וחיבק אותי ״ואת מי?״ האמא שאלה אותי ״אני אמילי שוהם ביקש שאני יעבור לפה כי אין לי איפה לגור״ אמרתי לה ״ההורים שלך? איפה הם?״ היא שאלה שוב ואמרתי לה ״נחים על משכבם בשלום״ ״אני מצטערת...מאיזה גיל את לבד?״ היא שאלה שוב וואלה חטטנית לא קטנה ״גיל 13״ עניתי לה והאבא סוף סוף פתח את הפה שלו וביקש שאני יספר על עצמי.. התחלתי לספר להם איפה גדלתי ושההורים שלי נרצחו סיפרתי הכל ניפתחתי אליהם כל כך טוב שחשבתי לרגע שאני מדברת עם משפחה, בעצם איזה משפחה? אין לי משפחה ולא תהיה ירדו לי כמה דמעות לא בכיתי מגיל 13 ועכשיו נזכרת להוריד דמעות!?? יופי אמילי! קמתי מהשולחן ועולה לחדר.. יוצאת למרפסת ומתחילה לעשן שאני מסתכלת על הנוף השעה הייתה כבר 8:30 ירדתי למטה וחיפשתי את הקסדה והאמא (ורד) ירדה ״ורד ראית את הקסדה שלי?״ שאלתי אותו והיא הצביעה על חדר קטן ליד היציאה ״תודה״ אמרתי לה ״שתחזרי נדבר״ היא אמרה ויצאתי מה היא נדחפת לי ככה לחיים עכשיו? עליתי על האופנוע נוסעת לבית ספר וכולם מסתכלים עליי ״אין לכם חיים!?״ צעקתי עוברת בשער מתקדמת לבית ספר ונכנסת לכיתה ״נזכרת לבוא?״ המורה שאל אותי ״שוב פעם אתה?איזה שיעור נלמד עכשיו?״ שאלתי אותו מסתובבת חזרה לדלת ״ולאן הגברת הולכת״המורה שאל אותי ״לא נראלי שאכפת למורה לאדריכלות לאן הגברת הולכת״ אמרתי ויצאתי מהכיתה התקדמתי למחששה ורואה שאין אף אחד והתחלתי לעשן נשענת על הקיר ״ילדה״ מישהו בא ונעמד מולי ״מה?״ שאלתי בחוסר רצון ״זה המקום שלנו״ הוא אמר ״וואלה?השמות שלכם איפה?״ אמרתי מחפשת על הקירות שמות ״יאלה עופי״ הוא אמר ״חחחחח למי אמרת עופי?״ אמרתי וקמתי מולו הוא היה גבוה עם שיער שחור ועיניים כחולות תווי פניו היו משורטטות ובהחלט ההגדרה להתאהבות! ״את מנסה להיות מצחיקה?״ הוא אמר הסתכלתי על הסיגריה שלי ״הרגשת פעם איך סיגריה נכבת?״ שאלתי והוא התרחק ״את משוגעת״ הוא אמר וצחקתי ״משוגעת אני לא ובפעם הבאה שתנסה לדבר אלי כאילו אתה מכיר אותי תקבל מתנה לא נעימה בחבר הקטן שלך ולא לא בעיטה״ אמרתי וחזרתי לשבת הוא המשיך לעמוד וישב לידי ״זה יכול להיות המקום שלנו״ הוא אמר וצחק ואני רק שיחררתי את העשן מפי ״אז איך קוראים לך?״ הוא שאל ועניתי לו ״אמילי ואתה?״ ״אופק״ הוא ענה ושלח את ידו אלי בשביל שאני ילחץ לו אותה לחצתי לו את היד והוא שאל ״למה את לא בכיתה?״ ״לא באלי גם ככה הציונים שלי בריצפה״ עניתי והוא הסתכל עלי ״את לא נראת כזאת״ הוא אמר ״כזאת איך״ שאלתי לא מעוניינת לא אכפת לי מה תגיד עלי תבין כבר! ״ילדה רעה״ הוא אמר ״תגדל לבד תבין״ אמרתי וקמתי מישם ״אפשר מספר לפחות?׳ הוא שאל ותפס את ידי ״שחרר את היד״ אמרתי לו ושהוא שיחרר הלכתי לאופנוע ונסעתי לעבודה יש לי משמרת עוד 10 דקות ״אני פה״ צעקתי שהגעתי לעבודה ״בואי״ הבוס אמר לי ובאתי אחריו ״כן?״ שאלתי והוא ענה ״שחכת שאת מקבלת משכורת היום?״ חייכתי יואווו כמה חיכתי למשכורת הזאת ״שבי״ הוא אמר וישבתי ״אני יודע שאין לך חשבון בנק אז הוצאתי לך מזומנים הוא אמר והוציא שני חבילות כל אחת של מאתיים ״יש פה 25,000״ הוא אמר ״זה יותר מימה שאני אמורה לקבל״ אמרתי לו והוא חייך ״אני יודע, חמש אלף זה המשכורת והעשרים אלף זה מתנה על זה שאת עובדת חרוצה ומגיעה תמיד בזמן״ הוא אמר וקמתי לחבק אותו הוא כל כך הציל אותיייי ״את משוחררת״ הוא אמר אחרי שעתיים עבודה יואו איך הוא עשה לי את היוםםם!!! לקחתי את הכסף ועליתי על האופנוע דוחפת את הכסף בתיק הגעתי לבית של שוהם שהפך לשלי אם הזמן עליתי לחדר שלו שגיליתי איפה הוא ודפקתי ״כן?״ הוא אמר ונכנסתי בוחנת את אופק ולא מתייחסת אליו ״באתי להגיד שאני יחפש דירה ויעזוב בהקדם האפשרי״ אמרתי והוא עזב את הפלייסטשן והסתכל עלי ״תעזבי לאן? זה כבר הבית שלך פה״ הוא אמר ״קיבלתי משכורת אני יחפש דירה קטנה איפה שגרתי ויעבור עוד השבוע״ אמרתי לא מתווכחת איתו ושבאתי לסגור את הדלת ״תודה שנתת לי להיות פה״ אמרתי לו וחייכתי.
נקודת מבט שוהם:
אמילי נכנסה והודיעה שהיא עוזבת היא לא יכולה אני לא יתן לה! היא תשאר פה ולא תלך! ״מה הקטע איתה?״ אופק שאל אותי אופק הוא חבר הכי טוב שלי אנחנו מכירים מגיל 6 ואני מספר לו הכל ״סתם ידידה״ אמרתי לו והוא אמר ״ידידה שגרה איתך באותו בית?״ הוא אמר ״לא היה לה איפה לגור״ עניתי לו והמשכתי לשחק...
נקודת מבט אמילי:
יצאתי פוגשת את ורד בדרך (האמא מי שלא הבין) בבקשה שלא תקרא לי בבקשה ״אמילי״ היא קראה אוי אלוקים כמה אתה אוהב אותי?? ״כן?״ חייכתי אלייה ״בואי יש לנו שיחה לסגור״ היא אמרה ובאתי אחריה התיישבנו בסלון ״ספרי על עצמך״ היא ביקשה ״מה כבר יש לספר?״ שאלתי והיא ענתה ״הכל״ נאנחתי..״אז אני אמילי בנסון להורים שלי קוראים איתי ותמר בנסון הם היו ההורים הכי טובים בעולם! מאז שאני קטנה אני אוהבת לשיר ולצייר ולרקוד אבל הפסקתי הכל בגיל 13 שהבנתי שהדברים האלה לא יצילו אותי... שהייתי קטנה אהבתי סגול אבל אם הזמן אהבתי את השחור והאדום...״ סיימתי לספר והיא אמרה ״מה קרה אחרי גיל 13?״ ״אחרי הרצח של ההורים שלי הבנתי שזה רק אני המדינה נתנה לי 1500 שקל בחודש ולא ידעתי איך להשתמש בכסף הזה אז חסכתי אותו לא היה לי מים וחשמל בבית עד גיל 14 שהבנתי איך עובדים הדברים בעולם ושצריך לעשות הכל לבד. הפסקתי להקשיב לאנשים והדרדרתי התחלתי לעשן ולשתות בגיל 15 הפסקתי ללכת לבית ספר מגיל 13 ורק השנה חזרתי אבל בלי תשלום״ סיימתי לדבר והיא שאלה שוב ״מה קרה אחרי גיל 13?״ הבנתי לאן השאלה חותרת ועניתי לה ״נוצרה אמילי חדשה״ היא שתקה ורק הסתכלה עליי...״שמעתי את השיחה שלך עם שוהם ואני מתעקשת שלא תעזבי״ היא אמרה וראיתי דמעות בעינייה ״למה את בוכה ורד?״ שאלתי אותה והיא ענתה ״אמא שלך כל כך גאה בך ואני בתור אמא לא מאמינה שעברת כל כך הרבה תראי אותך״ היא הקימה אותי והמשיכה להגיד ״את כל כך יפה וטובת לב אך את מסתירה את עצמך עברת כל כך הרבה שהלב שלך נסגר בתוך קופסא ואף פעם לא נתת שיאהבו אותך ושאת תאהבי את לא מבינה איך אנשים רואים אותך״ היא המשיכה להגיד ועצרה וחיבקה אותי ״תשאירי פה אני לא יסלח לעצמי אם אני יתן לך לעזוב״ היא אמרה ובכיתי ישבתי על הריצפה ובכיתי ״אף פעם מישהו לא אמר לי מה שאת אמרת וזה כל כך נכון, את כל כך צודקת ואני לא מבינה איך שרדתי ככה לבד כל הזמן הזה״ אמרתי ועצרתי ״אני ישאר״ אמרתי והיא חיבקה אותי כל כך חזק ״מתי היומולדת שלך?״ היא שאלה ועניתי לה ״עוד שבועיים״ היא חייכה והלכה שון ירד מהמדרגות וראה אותי אבל לא התייחס ״שון״ קראתי לו והוא הסתובב ״אני מצטערת״ אמרתי מתקדמת אליו ״על מה אמילי?״ הוא שאל ועניתי לו ״על זה שאני כזאת״ הוא חיבק אותי ואמר ״אני יסלח לך רק אם תצאי איתי מחר״ הוא חייך והנהנתי הוא נתן לי נשיקה בראש ויצא ממתי נהייתי כל כך רגישה כזאת...
ועכשיו שוב בגיל 17 נוצרה אמילי חדשה.

תצביעו לסיפור ושתפו שיקראו עוד אנשים ותרשמו בתגובות מה אתן חושבות! או חושבים😑😚