הנקמה

פרק 7- כן המפקדת

״לא רוצה לקום״ אופיר צעקה והחזיקה במיטה ואני מושכת אותה ״נו״ אמרתי לה ״תגידי לשוהם שיעיר אותי אם לא אני לא קמה״ היא אמרה ולא האמנתי שהיא חודש פה וכבר מעדיפה את שוהם על פניי! כן עבר כבר חודש,החודש הכי שקט שהיה לנו בזמן האחרון אופיר התרגלה לכולם ונרשמה לבית ספר של נועה, אני ושוהם נרשמנו גם ועוד מעט מסתיים החופש הגדול ואני עולה ליב ונועה ואופיר לכיתה א וזה קצת מוזר שהן בנות 5 ועולות לכיתה א אבל למי אכפת? ״שוהם לך תעיר אותה״ אמרתי לו והוא שאל ״למה אני?״ ״היא לא לקום אם לא תעיר אותה״ אמרתי לו והוא קם מהסלון והלך להעיר אותה ואחרי דקה היא רצה למטה ״את שדה״ אמרתי לה ותוך כדי היא חוטפת קרואסונים מהשולחן..״ילדים אנחנו זזים נחזור בעוד חודש שמרו על עצמכם״ ורד ואבנר ירדו למטה עם מזוודות בידם הם טסים לנופש בתאילנד ״אל תדאגי ורד הכל בשליטה״ אמרתי לה וחייכתי ״להתראות״ הם אמרו ויצאו מהדלת כן ולשון יש חברה שקוראים לה קייטי, לא הכי וואו אבל שיהנה איתה! בנתיים אני ואורי התחברנו מאוד וגם אני ושוהם.. מאז הפעם האחרונה עם החלומות לא מגיעים אליי לא סיוטים ולא אמא ולא אבא, הכל שקט,הכל רגוע, בלי חטיפות ואיומים הכל פשוט..רגיל ״מה נעשה היום?״ נועה שאלה ושוהם אמר ״את יודעת שאמילי לא ראתה אף פעם סינדרלה?״ נועה הייתה המומה ואופיר אמרה ״מה זה סינדרלה?״ ונועה עמדה המומה ורצה לסלון ״את אמילי, תכיני פופקורן״ נועה אמרה וחילקה פקודות ״אתה שוהם,להפעיל מזגן ולהפעיל את הסרט״ ״כן המפקדת״ שוהם אמר ועשה מה שהיא ביקשה ״ואת אופיר, להביא מלא חטיפים מהמגירות״ כולנו עשינו מה שהיא ביקשה ואמרנו ״כן המפקדת״ ישבנו והסרט התחיל לפעול וכולנו מרוכזים בסרט.. הסרט מדבר על נערה שהוריה נפטרו והיא עוברת לאמא חורגת ואחיות נוראיות שגורמות לה לנקות כל היום ויש נשף, היא לא יכולה ללכת כי לא מסכימים לה ואז מגיעה פייה שעוזרת לה בהכל, היא מגיעה לנשף וב12 הייתה צריכה לברוח אבל נפלה לה נעל, הקסם עמד להתפוגג והיא המשיכה לרוץ.. הנסיך חיפש אותה ואז נשא אותה לאישה וכמו כל סיפור הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.. ״אהבתי את הסרט״ אופיר אמרה והסתכלתי בשעה והשעה הייתה 1 בצהריים ״יש לנו יום ארוך בואו נעשה ספיישל דיסני״ אמרתי ושוהם חייך אליי ״כבר מכורה?״ ונתתי לו מרפק לחזה והוא חייך וחיבק אותי חזק אליו ״שימי מה שתרצי נועה״ אמרתי לה וישבנו לראות עוד סרט ״מלך האריות?״ אמרתי ושוהם נהיה המום ״לא ראית?״ הנהנתי ללא והוא אמר ״אין לך ילדות גברת אנחנו צריכים לתקן את זה״ הוא אמר וצפינו בסרט בהתחלה הוא היה מצחיק אבל אז הגיע החלק שמופסה נפל מהצוק והתחלתי לבכות ושוהם צחק וחיבק אותי ״זה רק סרט״ הוא אמר ״סקאר הפיל אותו הזבל״ אמרתי ואופיר קפצה עליי ״שלא תעזי״ אמרתי לה והיא צעקה ״ערמת ילדיםםםםם״ ובתוך שנייה היא ונועה עליי ושוהם רק צוחק לחשתי להן לקום שנייה וקפצתי על שוהם ״ערמת ילדיםםם״ צעקתי וכולנו שכבנו על שוהם כך שהוא על הגב ואני על הבטן עם הראש אליו ועליי אופיר ונועה ״עכשיו כבר לא מצחיק?״ אמרתי לו והוא הפיל אותנו לרצפה ושכב עליי ״אתה כבדד״ אמרתי לו ואופיר ונועה ניסו לדחוף אותו ממני ולא הלך להם כל כך ״אתה שמן ואני קטנה מידי קום״ אמרתי לו אבל הוא אמר שנוח לו ושם עליי את הראש וסימנתי לנועה ואופיר ללכת ״עד כמה אתה אוהב אותי?״ שאלתי את שוהם ״אני לא סובל אותך״ הוא אמר והרים את הראש אלי ״ועכשיו?״ אמרתי ועשיתי מבט של כלב עצוב ״אל תעשי את המבט הזה״ הוא ציווה עלי ״למה לא?״ אמרתי והמשכתי לעשות את המבט ״כי אני לא עומד בפניו?״ הוא אמר ״אז תקום ממני?״ אמרתי עדיין עם המבט ״רק אם תתני לי לעשות משהו אחד״ הוא אמר ״ואז תקום?״ אמרתי והוא אמר ״ואז תתחנני שאני אשאר״ הוא אמר ולפני שהתחלתי לדבר השפתיים שלנו התחברו והבטן שלי התהפכה סביב עצמה שמונה פעמים ואז הוא התנתק וחייך והתכוון לקום ״נו לא״ אמרתי לו ״רואה״ הוא אמר וצחק ״אני צריך לעשות משהו?״ הוא אמר חצי שואל חצי אומר קמנו לישיבה ״יכולת לעשות כל דבר למה נישקת אותי?״ שאלתי אותו והוא אמר ״זה מה שאני מרגיש״ ״שאתה רוצה לנשק אותי?״ אמרתי והוא הנהנן ללא ״אני מרגיש שאני אוהב אותך והשפתיים האלה קוראות לי כל פעם מחדש״ הוא אמר והגניב לי נשיקה ״אבל״ אמרתי והגנבתי נשיקה ״אני״ ושוב נשיקה ״לא״ ושוב נשיקה ״אוהבת״ ושוב נשיקה ״אותך״ ושוב נשיקה ״אה כן?״ הוא אמר וחייך ״אז תפסיקי לנשק אותי ״לא רוצה״ אמרתי והגנבתי עוד אחת ״אז גם אני לא יפסיק״ הוא אמר וניסה לנשק אותי ונישק קמתי וברחתי לו אבל הוא תפס אותי ״מעכשיו רק אני מנשק אותך״ הוא אמר ונתן לי נשיקה ״מעכשיו את ואני זה אנחנו״ הוא אמר ונתן לי עוד נשיקה ״ומעכשיו את שלי״ הוא אמר ונתן לי נשיקה שהשאירה לי טעם לעוד.. ״זה לא פייר״ אמרתי לו ונישקתי אותו ״מה לא פייר?״ הוא שאל ונישק אותי ״שאתה לא נותן לי ללכת״ אמרתי וברחתי לחדר של הבנות וראיתי אותן משחקות בברביות ״אתן רעבות?״ שאלתי והם ענו שכן ״מאמי תזמין פיצה רביולי גבינה וסלט יווני״ צעקתי והוא ענה ״טובבב״ וישר שמעתי אותו מזמין ״שיגיע אני יקרא לכן״ יצאתי מהחדר שלהן יורדת למטה ורואה את שוהם מדבר עם מישהו בדלת ״אני לא רוצה שהיא תראה אותך, היא פגועה ממך״ הוא אמר והתפרצתי ״מאמי מי בדלת?״ שאלתי והדלת נפתחה ושון נגלה למולי ״ועוד חשבתי שתעבור לגור אצל קייטי״ אמרתי וגלגלתי עיניים והלכתי למטבח ״רוצים לשתות?״ שאלתי מוזגת לי מים והם הנהנו ללא ״שון אם לא עלית לחדר שלך עדיין ולא הסתובבת חזרה לדלת קדימה מה אתה צריך?״ שאלתי חסרת רגשות הבן אדם הזה באמת פגע בי כי שאני הייתי בבית חולים הוא לא טרח לבוא לראות מה שלומי ומאז שהוא עם קיטי הזאת הוא לא שואל לשלומי אף פעם ״איך זה קרה לנו?״ הוא אמר והתקדם בזמן ששוהם ישב על הבר ״לא יודעת תשאל איזו קיטי אחת״ אמרתי והסתובבתי להניח את הכוס ״אני מצטער״ הוא אמר ״על מה?״ אמרתי והלכתי להתיישב ליד שוהם ״על הכל״ הוא אמר ״אוקי תשאר לאכול״ אמרתי לו מחכה לראות מה יגיד ״אני צריך ללכת לקיטי״ הוא אמר וחייכתי ״לא חשבתי אחרת,דחוף את הסליחה שלך אתה יודע לאן״ אמרתי לו והוא התקרב אלי ״תלך לקיטי קדימה״ אמרתי הולכת לכיוון הדלת ופותחת לו את הדלת הוא הרכין ראש ויצא,דמעה זלגה מעניי אבל לא נתתי לה להמשיך לזלוג וניגבתי אותה ישר סגרתי את הדלת והתיישבתי ליד שוהם ״אני רעבה״ אמרתי לו ובאותה שנייה צילצלו בדלת ״אווו קארמה״ הוא אמר והלך לקרוא לאופיר ונועה ואני לקחתי את המשלוח מהמשלוחן וחייכתי להם שהם ירדו ״תזדרזו אני רעבה״ אמרתי להם וישר אופיר ונועה רצו אליי וכל אחת העמיסה לה צלחת ושוהם ישב לידנו ״שמנות״ הוא אמר וכולנו בהינו בו ״אנחנו״ אמרתי ראשונה ונועה ואופיר המשיכו אותי ״שמנות?״ והוא צחק ואמר ״בתאבון״ המשכנו אחר כך את הסרטים וכבר נהיה מאוחר אני נרדמתי ליד שוהם ואופיר ונועה על הספה השנייה וככה נרדמנו..יכולתי להרגיש שאנחנו משפחה...

טוב הפרק קצר ולא מעניין אבל אני יש עייפה ובכל זאת כתבתי פרק אז זה מה שיצא אוהבת אותכם לא לשכוח לשתף,להצביע ולהגיב❤️