הנקמה

פרק 19-רועי

״בסוף נצטרך לדבר״ הוא אמר וסגר את הדלת אחריו ״רוצה נדבר? הנה בוא נדבר! ברגע זה דרסו את אחותך ואת נינוח לגמרי, בבסיס אתה חושב שאתה יכול לעשות הכל אז לא שכח מיזה אני לא החברה המובנת מאליו שלך!!! רוצה להתייחס אלי כמו זבל? סבבה! אני אקח את הדברים ואחזור לורד, רוצה להישאר פה לבד? בסדר!לא אכפת לי אוקי? אני עובדת בשביל להחזיק את הבית הזה ואני עובדת בשביל שיהיה אוכל על השולחן ואני מטפלת בבנות ואני עושה הכל בזמן שאתה בבסיס ושאתה חוזר מהבסיס אתה עושה לי פרצופים! עכשיו שנינו באותו בסיס ויודע מה זה אומר? שיש דמות חדשה שמפרנסת את הבית! היא אפילו לא חייבת ועושה זאת בכל זאת! כולם עוזרים ואתה יושב ולא עושה כלום אז לא אין חי על מה לדבר איתך!״ צעקתי ועליתי לחדר שלי בטריקת דלת מוציאה את המשחה שג׳ייס הביא לי ומנקה את הדם מהמדים...
״אוקי את צודקת״ רביד אמר בצעקה שנכנס לחדר ודמעות עמדו בעיניו, לא הגבתי לזה שאני רק בתחתונים ובחזייה מנסה לנקות את הדם מהמדים שלי,החזרתי מבט למדים והמשכתי לנקות אותם ״תתייחסי אלי״ הוא אמר ״אתה מתנהג כמו בחורה״ אמרתי בחוסר עיניין.. ״הייתי ילד מפונק,ההורים שלי טיפחו אותי ונתנו לי כל מה שרציתי,ביקשתי בגדים הביאו לי בגדים ביקשתי לטייל לקחו אותי לטייל ביקשתי אחות הביאו לי את האחות הכי טובה בעולם,הם נכנסו לחובות, אף פעם לא עבדתי ואני גם לא יודע איך, אני לא יודע איך להחזיק בית או איך להוציא כסף מהבנק וכן כל זה כי אני הייתי מפונק, אני קונה בגדים רק של מותגים ומשתמש בטוב ביותר... הם נכנסו לחובות והתחילו להזניח אותנו ואז היה את יום ההשבעה שלי שאליו הם לא הגיעו כי על אמרו ׳אנחנו נפתרים מחובות׳ לא הבנתי, חשבתי כסף, אז התקשרו מהבית חולים ועזבתי הכל ובאתי לבית חולים בהקדם... את היית שם כאילו את אמא שלה שמכירה אותה שנים לא נותנת לאף אחד להיכנס ושמרת עלייה כמו על הבת שלך ולי זה לא מתאים כי אם היא הייתה מתה בטעות הייתי עצוב אבל גם שמח..התקשרת לאמא שלי והתאמת איתה מה שאני אף פעם לא עשיתי, בחיים לא צעקתי עלייה והחייל לא הייתי עושה את זה...אימצת את איימי כי הצלת את חייה הכרנו עברת לגור איתי באותה שנייה אפילו שלא הכרת אותי, לא שללת אותי,כיבדת אותנו ואני מדמיין אם כל זה היה קורה בלעדייך? אין לי מושג איפה איימי הייתה אם לא היית נמצאת,איפה אני הייתי נמצא! אז כן אני מצטער ואת צודקת״ הוא אמר וישב על המיטה והביא לי חולצה שלו מהארון..״אני לא מוכנה לספר לך על הילדות שלי.״ אמרתי במשפט קצר הוא הסתכל עליי מופתע ואמר ״אני חושב שניקח הפסקה״ הוא אמר ״הפסקה?אתה נפרד ממני?״ שאלתי ״לבינתיים״ הוא אמר וצחקתי ״אין בנתיים,גמרנו.״ אמרתי והורדתי את החולצה שלו ויצאתי עם המדים, הכנסתי אותם לכביסה ואז למייבש..לבשתי אותם ויצאתי לבית חולים...
״היי״ אמרתי לורד בחדר של איימי היא הרימה את הראש אליי וחייכה ״היי״ היא אמרה וישבתי לידה ״נפרדנו״ אמרתי וורד הסתכלה עלי המומה ״הוא רוצה הפסקה״ אמרתי והיא חיבקה אותי,הוא לא ישבור אותי,אף אחד לא ישבור אותי...״אני נוסעת לבסיס מוקדם קצת תקשרי אליי לכל מה שאת צריכה״ אמרתי לה,שלחתי הודעה לאביגיל ולאלה שאני נוסעת וביקשתי מאביגיל להודיע לרביד שינסע באוטובוס.
״וואוווו כרכל!״ צעקתי בכניסה לבסיס שאני רואה את היחידה שלי רבה מכות ״מה זה אמור להיות?״ אמרתי שוב והם עמדו מהר ״המפקדת חזרת מוקדם איפה רביד?״ שאלו אותי ״עמדו דום״ אמרתי והם עמדו דום ואני עברתי בינהם ״אתם חיות לא מחונכת ואתם צריכים לשמור על המדינה שלנו, מי התחיל את הקטטה שהייתה פה שנכנסתי?״ שאלתי ״אני המפקדת״ אופק אמר והתקדם ״הוא קילל את אמא שלי״ הוא אמר והצביע על עידן ״שתוק״ עידן צעק לו ״שקט״ צעקתי! ״כולכם בריתוק וכולכם נשארים שבת!״ אמרתי והם התחילו להרעיש ״למישהו יש פטור שבת?לא שידוע לי! אז כולכם פה בשבת כולל מי שלא נמצא פה״ אמרתי והם הבינו שהתכוונתי לרביד ״נפרדתם?״ אופק שאל אותי אחרי שיחררתי את כולם ״הוא רוצה הפסקה?קיבל הפסקה לנצח״ אמרתי לאופק ״איך הוא אמור לבוא אם לא הבאת אותו?״ הוא שאל ״שיסתדר לבד אני לא אמא שלו״ אמרתי והלכתי לבקתה שלי...
אחרי שבוע