אחד הפרקים האהובים עליי ביי.
*אוקיי אז אחרי שקראתי את הפרק הזה כמה פעמים זה פשוט הזכיר לי שיר אחד שאני ממש אוהבת, שדי מתאים למחשבות של ג׳ונת׳ן והכל. לא רק מהפרק הזה אלא בכללי פשוט. אתן יכולות לשמוע אותו אחרי שתקראו את הפרק או משהו*
--
אני מחייך כשאני רואה את דמותה הישנה של אנה לצידי במיטה. היא כל כך יפה, אפילו כשהיא ישנה. היא נראית כמו מלאך. מלאך משמיים שהגיע אליי בכדי להציל אותי. בכדי להפוך לי את החיים, לשנות אותם.
היא אוצר. האוצר שלי. אוצר שאני מצאתי ולקחתי לעצמי, ואף אחד לא יכול לקחת אותו ממני.
היא מיוחדת. כי היא הצליחה לעשות משהו שאף אחת אחרת לא הצליחה. היא נכנסה לי ללב, פשוטו כמשמעו. היא נכנסה לי עמוק עמוק אל תוך הלב, ושום דבר לא יכול לגרום לה לצאת ממנו.
היא שינתה אותי. היא עשתה לי משהו. היא הפכה את האפלה שבחיים שלי לאור. היא הפכה את המרירות שלי למתיקות. היא הפכה את השנאה לאהבה.
היא לימדה אותי. היא לימדה אותי מה זה לאהוב מישהו. לאהוב אותו באמת. לאהוב אותו עד כדי כך שתהיה מוכן לעשות כל דבר עבורו.
היא האור בחיי. האוויר שאני נושם. הסיבה שאני מתעורר בכל בוקר עם חיוך. היא הכל בשבילי. השמש והירח, האדמה והשמיים. היא החיים עצמם. אני לא מסוגל לדמיין את עצמי חי בלעדיה.
היא גורמת לי להיות מאושר. היא זאת שלימדה אותי מה זה אושר.
אני אעשה בשבילה הכל. למשך כל החיים. אני למדתי את הלקחים שלי. אני אגן עליה, לא משנה מה, תמיד. שנינו יודעים עד כמה העולם בחוץ הוא אפל ואכזרי, והדבר האחרון שאני רוצה זה שהיא תסבול שוב.
המלאך הקטן והמסכן שלי... סבל כל כך הרבה.
מלאך נופל.
זה מה שהיא.
מלאך שנפל מגן עדן והגיע לגהנום. הגיע לחיים שלנו.
חיים שמלאים בשנאה, אכזבות, כעס ומרירות. חיים מלאי פחד, סכנה, ושחיתות. חיים אכזריים.
והיא, תמימה וצנומה ושברירית, לא הייתה מוכנה לכל זה. לכל הסבל. אבל היא כבר התרגלה אליו. עוד מאז שרק נולדה.
הדבר היפהפה הזה, שאני כל כך אוהב, לא מעריך את עצמו.
היא לעולם לא תודה בפני עצמה שהיא יפה. היא לעולם לא תחשוב כך. החוסר ביטחון תמיד יהיה בה. זה מה שקורה כשמתרגלים לדברים כה נוראיים, נותנים להם להשתלט על החיים שלך, לאפיין מי אתה ומה אתה.
בעיניי? בעיניי היא יפה. ליתר דיוק, הדבר הכי יפה שקיים בעולם כולו. יצירה נדירה של אלוהים.
אבל למה כל כך אכפת לה? למה כל כך אכפת לה מהמראה שלך, מהמשקל או מהגובה, ממה שאחרים חושבים? אין לדעת.
אבל למרות כל החוסר ביטחון שלה בכל הנוגע למראה, ולמרות כל מה שהיא סבלה, דבר אחד אני יכול לומר בוודאות- היא חזקה. הבן אדם הכי חזק שאני מכיר.
כאילו, תחשבו על זה. אחרי כל מה שהיא עברה ועדיין עוברת, ועדיין להישאר שפויה? באמת מגיע לה איזה פרס על זה, ואני לא צוחק. אני רוצה לראות עוד מישהו עובר את מה שהיא עברה מבלי להתחרפן ולאבד את זה בשלב מסויים.
אבל לא, לא היא. לא אנאבל ג׳ונסון. היא חזקה, ואני פאקינג גאה בה. אם לומר את האמת, אני אפילו חושב שהיא יותר חזקה ממני. טוב, אני לא דוגמא. אני סתם איזה אידיוט גמור עם מזל שהיא בחרה בו.
בכנות, אין לי מושג מה היא עושה איתי. למה היא עדיין פה. אני לא מגיע לה. מגיע לה מישהו יותר טוב, מישהו נורמאלי ולא אידיוט כמוני.
אבל זה משמח אותי. משמח אותי שאחרי הכל, היא בחרה בי. למרות כל החסרונות שלי ועד כמה שאני בעייתי- היא בחרה בי. והיא איתי, כי היא אוהבת אותי. מישהי באמת באמת אוהבת אותי, בגלל מי שאני. בגלל איך שאני. ולזה... לקח לי קצת זמן להתרגל.
YOU ARE READING
Deep Skin 2 - Revival
Romanceמכירים את זה בסרטים כשמישהו מת ופתאום כל החיים שלו עוברים לו מול העיניים? טוב, זה בדיוק מה שקרה לי. אבל העניין הוא... שאני לא יודעת אם אני חיה או מתה. -- החיים של אנאבל ג׳ונסון וג׳ונת׳ן האריס משתנים מן קצה אל קצה בעקבות התרסקות המטוס. הם לא ישנים...