Deep Skin 2 - Revival

Chapter 20❤️

*אני ילדה עילגת שלא יודעת איך לשים את הגיף למעלה אז אני שמה אותו פה לול אבל למי אכפת הינה ג׳ונת׳ן ביי*

״אתה יודע... יש משהו שחשבתי עליו כבר כמה זמן״, אנה אומרת לי בזמן שאנחנו אוכלים את ארוחת הבוקר.
״אני מקשיב״, אני אומר.
״חשבתי על זה ו... מה דעתך שכולנו נחזור ללימודים?״, היא שואלת ואני כמעט נחנק.
״מה?״, אני שואל, עדיין משתעל.
״פה, כמובן. בפלורידה. אתה לא חושב שהגיע הזמן לחזור ללמוד? הרי אנחנו לא יכולים באמת להפסיק באמצע״, היא מסבירה את עצמה.
״לא, אנה. אני ממש לא רוצה לחזור ללמוד ובטח שלא במקום חדש עם אנשים חדשים״, אני אומר. אני חייב להגן עליה מהעולם שבחוץ.
״אל תהיה כזה שלילי! זה יכול להיות נחמד!״, היא אומרת.
״התשובה שלי היא לא, סוף הדיון״, אני אומר ברוגז ומפנה את הצלחת לכיור.
״טוב, אז כנראה שאצטרך להירשם לשם בעצמי״, היא אומרת באדישות ואני נעמד מולה.
״אל תעצבני אותי, אנה״, אני אומר לה.
״אתה זה שמעצבן. אני סך הכל אמרתי שאני רוצה לחזור ללימודים. זה החלום שלי מאז גיל קטן להיות רופאה, טוב? ואני לא עומדת לוותר על זה עכשיו״, היא אומרת. ״אני לא עומדת לתת לכל מה שקרה לנו להשתלט לי על החיים״.
וכמו שאמרתי, הבן אדם הכי חזק שאני מכיר.
אני נאנח. ״טוב, בסדר. אבל בתנאי שגם סם ודילן יסכימו״, אני נכנע לבסוף.
״ברור שהם יסכימו. אני אשכנע אותם״, היא אומרת בקריצה.

--
״תודה רבה על הכל! להתראות!״, אנה אומרת בחיוך למזכירת האוניברסיטה וכולנו יוצאים מהמשרד.
״זה די מגניב שהם הסכימו לקבל אותנו...״, סם אומרת.
״טוב, זה היה די ברור. האוניברסיטה הקודמת שלנו נהרסה לגמרי ונסגרה, אז מן הסתם שכל הסטודנטים האחרים מחפשים מקום חדש ללמוד בו״, דילן אומר.
״סוף סוף אנחנו חוזרים ללימודים! עבר יותר מידי זמן...״, אנה אומרת.
״כולם נשארים באותו המקצוע?״, סם שואלת.
״לא״, אני עונה באדישות.
״אתה לא ממשיך ברפואה?״, אנה שואלת אותי מופתעת.
״מלכתחילה לא רציתי ללמוד את זה. הלכתי לזה רק בגלל שסילקו אותי ממשפטים. אני חושב שעכשיו הגיע הזמן לחזור למקור״, אני אומר בחצי חיוך.
״וואו, ג׳ונת׳ן. עמוק מצידך״, סם אומרת ואנחנו צוחקים.
״בכל מקרה, נתראה עוד כמה ימים״, אנה אומרת כשאנחנו מגיעים לשכונה שלנו, וכל אחד הולך לביתו.

״אני לא מאמין שבאמת שכנעת את כולנו לחזור ללימודים״, אני אומר לאנה והיא מצחקקת.
״אתה בעצמך אמרת שמשעמם בבית, ובאמת שאין לנו מה עוד לעשות. אז למה לא לחזור ללימודים?״, היא עונה בחיוך.
״יש לך עוד דרך ארוכה״, אני אומר לה.
״אני יודעת, עצרתי באמצע השנה הראשונה שלי! זה נוראי״, היא אומרת בייאוש. ״ויש לי לפחות עוד שש וחצי שנים נוספות ללמוד!״
״לי נשארו שנתיים, כי בניו יורק כבר למדתי שנתיים. סך הכל ארבע״, אני מסביר לה.
״אני כל כך מקנאה בך עכשיו״, היא אומרת בחיוך.
אני מתקדם לכיוונה ומתיישב לצידה על הספה.
״אז מה התוכניות שלנו עד שאנחנו חוזרים ללימודים?״, אני שואל בהרמת גבה וחיוך קטנטן מבצבץ מבין שפתיה המתוקות.
היא לא מגיבה, רק מגלגלת את עיניה בצורה שאני כל כך אוהב, ומתקרבת אליי, מניחה את ראשה על חזי.
אני מקרב אותה עוד יותר אליי, נותן לה להתכרבל בחיקי.
אני קובר את פניי בשיערה, מסניף את ריח הוניל המדהים שנודף ממנו.
״אני פשוט מאוהב בך..״, אני ממלמל אל תוך שיערה.
היא מרימה את ראשה ומסתכלת עליי, חיוך גדול על פניה.
אני לוקח את השלט ומדליק את הטלוויזיה, ואנחנו רואים איזושהי קומדיה רומנטית מזדיינת שבדיוק משדרים, שאנה ממש מתלהבת ממנה.
כשהכתוביות מופיעות על המסך, אני מבין שממש נכנסתי לחרא הזה, ושם לב שאנה נרדמה.
אני מוריד אותה ממני בעדינות, משכיב אותה על הספה. אני ממהר לעלות לחדר, לוקח כרית ושמיכה וחוזר למטה, מניח אותה מתחת לראשה ומכסה אותה.
אני מחייך.
בקרוב מאוד אנחנו חוזרים ללימודים, וסוף כל סוף יהיה משהו שיעסיק אותנו. זה יהיה כמו פעם, בימים הטובים. לפני הירי באוניברסיטה, לפני כל מה שקרה עם קווין, לפני ההתרסקות מטוס ולפני כל מה שקרה אחרי.
סוף כל סוף נחזור לחיים משעממים ורגילים, ללא שום דרמה נוספת.
אני שמח שהחלטתי לחזור ללמוד משפטים. תמיד רציתי לעסוק בזה. אני אוהב משפט פלילי, יותר מתחבר ומבין בזה.
ובזמן שאני אסיים את התואר שלי, אנה עוד תהיה בדרכה ללהפוך לרופאה מצטיינת. אני כבר יכול לדמיין אותה, עם חלוק לבן ומדים באותו הצבע מתחת, שיער אסוף ועיניים עייפות משעות של עבודה. היא תהיה רופאה מדהימה, אני בטוח בזה.
בפעם הראשונה בחיי, העתיד הוא משהו שאני באמת מצפה לקראתו.
אני נרגש. רוצה כבר שזה יהיה אחרי זה, אחרי שאסיים את התואר, ואתחיל לעבוד. אחרי שאנה תסיים את לימודיה ותתחיל בהתמחות.
אני רוצה להגיע לשלב הזה שבו שנינו כבר אנשים בוגרים, עם עבודה מכובדת, מאושרים ביחד, לנצח. נו טוב, אולי גם עם ילד אחד או שניים. כן, אמרתי את זה.
העתיד יכול להיות גם מלא בהפתעות, טובות או לא.
אבל דבר אחד בטוח- אני לא יכול לחכות לו כבר.

אוקיי פרק טיפה קצר, בגלל שהחל מהפרק הבא יש קפיצה די גדולה בזמן🙊 אתן כבר תראו😅
בכל מקרה, אני לא יודעת בוודאות מתי הסיפור ייגמר, זה יכול להיות בעוד חמישה פרקים או אפילו פחות, אני לא יודעת😕
אבל כשאדע, ברור שאעדכן אתכן😊
אבל עד אז, אל תשכחו להגיב ולהצביע❤️❤️