הוא הלך. הוא הלך לעבודה המעצבנת שלו והותיר אותי לבד. ועכשיו? אני שוב מרגישה פגיעה. חשופה. אין מי שישמור עליי.
אולי באמת כדאי שגם אני אצא מהבית, וככה קווין לא יוכל למצוא אותי?
חה. קווין ריד יכול למצוא כל אחד.
אני יושבת בסלון, סופרת את השעות ואת הדקות ואת השניות עד שג׳ונת׳ן יחזור הביתה.
אבל לעזאזל עברו רק שעתיים. רק עוד חמש שעות נותרו.
אני שומעת קול תזוזה מאחוריי, ועוצמת את עיניי בחוזקה.
״אין לך מה לפחד, בייבי״, אני שומעת את קולו החולני של קווין.
אני פוקחת את עיניי ורואה אותו מולי.
״איך אתה נכנס לפה בכלל?״, אני שואלת.
״קוסם לא מגלה את סודותיו״, הוא אומר באדישות וחיוך קטנטן מבצבץ מקצה שפתיו.
״עשיתי מה שביקשת, לא סיפרתי כלום לאף אחד. גם לא לג׳ונת׳ן, עד כמה שזה היה לי קשה״, אני אומרת.
״אני יודע, מתוקה. אני יודע הכל. אבל מה שדי אכזב אותי היה מה שקרה אתמול בלילה... את יודעת על מה אני מדבר״, הוא אומר בהרמת גבה.
הו כן, אני לגמרי יודעת. אתה מדבר על זה שנזכרתי שאתה פאקינג מסוגל לראות אותנו בכל רגע נתון, ושכמעט נפלתי לפח הזה שוב. אחרי מה שקרה בפעם הקודמת, עם כל העניין של הסרט... הוא לא עומד לראות אותנו עושים סקס שוב.
״בכל מקרה״, הוא אומר. ״אני חייב להודות שמציאת העבודה של ג׳ונת׳ן מאוד נוחה לתכנית שלי. ככה יהיה לי יותר זמן להישאר״.
״אתה לא כל כך רצוי פה״, אני אומרת לו בגועל ומבלי להסס הוא סוטר לי.
״אולי תפסיק כבר?!״, אני צועקת ודוחפת אותו.
״הו הו הו, כבר חשבתי שלא אצטרך לקשור אותך. מסתבר שטעיתי״, הוא אומר ומכניס לי אגרוף חזק לפנים, שכל מה שאני רואה לאחר מכן הוא חושך מוחלט.
אני פוקחת את עיניי ואני רואה שאני קשורה לכיסא. שוב.
קווין מולי, עיניו מביטות בי.
״פאקינג בזבזת לי שעה שלמה״, הוא אומר בעצבים.
״בעיה שלך״, אני עונה לו והמכה לא מאחרת לבוא.
הוא מכה אותי, בלי סוף. לא משנה כמה בכיתי וכמה צרחתי, הוא לא עזב.
כאב לי. כל הגוף כאב לי.
״בבקשה...״, אני מתחננת בבכי. ״בבקשה תפסיק״.
״למה, כבר חשבתי שאנחנו מתחילים להנות!״, הוא אומר וממשיך בשלו. הוא סוטר ומרביץ ודוחף ושורט אותי בכל הגוף, נעזר גם בסכין הקטנה שלו.
״למה זה קורה לי..?״, אני ממלמלת בבכי.
״אנאבל שלי... פעם שמעתי שאלוהים מעניש את הטובים ביותר״, קווין אומר.
אני מתעלמת ממנו, מתרכזת אך ורק בכאב שעוטף את כל גופי.
אני מתנשמת בכבדות, מרגישה שחסר לי אוויר.
״אוי את נראית נורא, דארלינג!״, הוא אומר ונעצר.
״הגיע הזמן שלי ללכת. אבל היי, אולי בפעם הבאה יהיה לנו יותר כיף!״, הוא אומר, משחרר אותי במהירות ובורח.
אני מתבוננת בשעון הגדול התלוי בסלון. נותרה לי שעה עד שג׳ונת׳ן יחזור.
אני עולה במהירות אל חדר האמבטיה, מתקלחת ושוטפת ממני את הזוהמה והדם.
אני מתבוננת בראי, חושבת כיצד אסתיר את כל הסימנים והפצעים הטריים מג׳ונת׳ן.
אני מאפרת את פניי במהירות, אבל לא בהגזמה. ג׳ונת׳ן סתם יחשוד עוד יותר.
אני מדליקה בכוונה את המזגן בבית על טמפרטורה נמוכה. ככה יהיה לי תירוץ לבגדים הארוכים שאני עומדת ללבוש.
לאחר שאני מתלבשת במהירות אני יורדת בחזרה למטה, מחליטה לסדר ולנקות את הסלון בדיוק כמו שהיה קודם, לפני שהפסיכופת הזה הגיע לפה.
אני מחזירה את הכיסא למטבח, מנקה אותו מהדם, לוקחת מטלית ומתחילה לנקות גם את הרצפה.
כשהכל נראה מסודר וכאילו כלום לא קרה, אני סוף כל סוף מרשה לעצמי להתיישב על הספה. אני מדליקה את הטלוויזיה ומחכה בסבלנות עד שג׳ונת׳ן מגיע.
YOU ARE READING
Deep Skin 2 - Revival
Romanceמכירים את זה בסרטים כשמישהו מת ופתאום כל החיים שלו עוברים לו מול העיניים? טוב, זה בדיוק מה שקרה לי. אבל העניין הוא... שאני לא יודעת אם אני חיה או מתה. -- החיים של אנאבל ג׳ונסון וג׳ונת׳ן האריס משתנים מן קצה אל קצה בעקבות התרסקות המטוס. הם לא ישנים...
