פרק 16

2.2K 147 25
                                    

היייי תקשיבו לפני הפרק אני ממש מבקשת שתקראו את מה שאני כותבת זה ממש חשוב לי תודה מראש,
אז ככה...  עברתם את האלף קריאות!!!  אני מאושרת אתם לא מבינים עד כמה! אתם נותנים לי מוטיבציה להמשיך לכתוב ולהעלות פרקים. מגיל צעיר החלום שלי היה לפרסם ספר, והאמת אני בשלבי כתיבה שלו אך הוא עדיין לדעתי לא טוב מספיק, בזה שאני כותבת את הפיק הזה אני לומדת להתמודד גם עם תגובות טובות (ויש הרבה) וגם עם הערות מידי פעם ואני ממש שמחה לקבל אותן גם כי הן עוזרות לי לשפר את הכתיבה מכל הבחינות. הקיצר רציתי להגיד לכם תודה רבה רבה רבה על הכל אולי לכם זה ניראה מובן מאליו, 'היא כותבת אנחנו קוראים' אבל זה כלכך מעבר לזה! אין הרבה אנשים שאוהבים קייפום בארץ, שלא נדבר על ארמיז ושלא נדבר על ויקוק שיפרס...  לראות כלכך הרבה קריאות זה משהו שבחיים לא חשבתי שאני אגיעה אליו! היו לי כמה פעמים שרציתי להפסיק (כמו התקופה שנמחקו לי כל הפרקים... מי שזוכר) אבל בגלל כל התגובות והצפיות וההצבעות ~שעומדות על כמעט 300~(וזה המון) אני לא רק כותבת כי אני רוצה, אלא כי אני נהנת לכתוב ונהנת לקרוא תגובות של אנשים על העבודה שלי. אתם אנשים מדהימים ואני אוהבת כל אחד מכם!
טוב דיי עם החפירות ויאללה לפרק

אה ותשמעו את השיר הזה בבקשה אני פשוט אוהבת אותו וחושבת שזה מתאים לאמירת תודה שכזו:

נקודת מבט: וי

ישבתי וחיכיתי מחוץ לחדר שלי, קוקי ביקש לדבר רגע עם ג'ין היונג לבד, נאמג'ון הלך לחדר שלו והציע לי לבוא איתו, אבל אני מעדיף לשבת לבד ולחשוב עכשיו... אני כלכך שמח שנאמג'ון והיונג מבינים אותנו! אפשר עכשיו לדבר איתם פתוח על הכל ולהתייעץ אם צריך משהו. זה מושלם בחיים לא ציפיתי שמשהו כזה יקרה! אני מקווה שקוקי בסדר ולא בסערת רגשות אחרי כל זה... הם מדברים כבר 20 דקות לבד... בדרך כלל זה היה מרגיש נורמאלי אבל מהסיבות האלו אני לא מפסיק לספור את השניות. אני רוצה להיות שם איתו, לחבק אותו ופשוט להרגע. היום בערב כולנו תכננו ללכת להסתובב בחוף, אולי לשחות קצת וללכת לאיזו מסעדה לקראת החזרה הביתה.

איך כלכך הרבה קרה ב3 ימים? אויש נשארו רק עוד 4 ימים עד לסוף החופשה... היא התחילה כלכך טוב אני לא רוצה שההרגשה הזו תעלם לעולם! "טאהיונג" שמעתי קול והסתובבתי במהירות כך שכמעט נדפקתי בג'ין היונג "אה כן היונג זהו?" שאלתי והתפללתי בליבי לבוא עכשיו לחדר ולראות את קוקי עם חיוך רחב "כן תיכנס ותתארגנו, עוד שלוש שעות יוצאים" היונג אמר ופנה לכיוון חדרו.

דפקתי חלש על הדלת של חדרי ונכנסתי פנימה "היי קוקי איך אתה עכשיו? פשוט לא הספקתי לשאול קודם..." אמרתי והסתכלתי על הילד היפה שישב בקצה המיטה שלי בזמן שהתקדמתי לכיוונו "אני בסדר היונג" הוא אמר ונשק קלות לשפתי, נשכבתי על המיטה והסתכלתי למעלה "אני אוהב אותך" מלמלתי כמעט לעצמי וישר ראיתי את קוקי מסתובב אלי במהירות לא הגיונית. "גם אני אותך" הוא אמר וסידר לי את השיער שנפל על עיני, "אני רוצה אותך איתי לנצח" אמרתי וליטפתי את הלחי שלו, "אל תדאג אני אהיה איתך לנצח" הוא אמר וצחקק קלות. "בוא, צריך להתארגן" אמרתי וקמתי מיד, אני מעדיף לקטוע רגעים כאלה לפני שהם יתקדמו יותר מידי. אני יודע שקוקי פוחד והוא לא רוצה את זה... אני אעדיך לזמן הקרוב לעצור את הרצונות שלי, הכל בשביל הילד המושלם הזה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~אני מצטערת שהפרק קצר(כמו הפרקים הראשונים כזה

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני מצטערת שהפרק קצר(כמו הפרקים הראשונים כזה...) אבל אני עדיין בשלבים של לכתוב ישר ומהר בגלל שכל הפרקים נמחקו...  אני בערך זוכרת את העלילה שכתבתי אבל לא בפירוט אז אני מעדיפה לכתוב שני פרקים קצרים ופעמיים בשבוע מאשר אחד ארוך, אבל אם אתם רוצים אחד ארוך תכתבו בתגובות אני אתחיל להעלות ארוכים פעם בשבוע...

 I guess I love you (Vkook)/גמורWhere stories live. Discover now