ביטיאס (bts) הם להקה דרום קוריאנית מפורסמת בכל העולם הכוללת 7 חברים בה, כמו בכל שנה הם יוצאים לחופשה קצרה כדי להשתחרר מהלחץ של כל השנה, וי וג'ונגקוק הם חלק מהלהקה וחברים ממש קרובים, אך מה יקרה כאשר ג'ונגקוק ינשק את וי במסגרת אמת או חובה?
~~סיפור ישן...
"היונג" צעקתי לדמותו של וי שהתרחק במהרה מהמקום שהייתי בו ואפילו לא הסתכל לאחור, הדמעות שעמדו לי בעיניים לפני כבר התחילו לזלוג "היונג" צעקתי בבכי ופחדתי ללכת לכיוונו. "ג'ונגקוק מה זה היה עכשיו?" יונגי שאל ונגע לי בכתף "אל תגע בי!" צעקתי והעפתי את זה, ידעתי שהוא לא עשה כלום אבל הייתי כלכך נסער שלא חשבתי בהגיון. הכל נהרס, שלוש שנים שאני כלכך התפללתי שהוא ישים אלי לב בדרך הזו ועכשיו זה נהרס, שלוש שנים של ציפיות קרסו מולי. הגבר שאני אוהב חושב שאני התנשקתי עם מישהו אחר. למה זה מגיעה לי? מה עשיתי רע לעולם? למה אני צריך לסבול כלכך? "היונג" מלמלתי ולא התייחסתי ליונגי בכלל, התחלתי ללכת לכיוון הבית עם הראש למטה, ידעתי שכל השאר אמורים כבר לישון אז אף אחד לא ישים לב אלי, יונגי נשאר לשבת על הספסל ולא הלך אחרי לבית, וי בחדר שלו, אני צריך ללכת לדבר איתו... למה שאני אעשה את זה? אני לא כזה בנאדם! אף פעם לא הייתי ביחסים רציניים למה שאני אהרוס את זה כלכך מהר? למה קשה לו לחשוב על זה?? נכנסתי בפתח הבית ועליתי במדרגות במהירות לקומה השניה פתחתי בעדינות את הדלת החורקת לחדרו של וי ולשניה ראיתי אותו שבור עם עיניים אדומות וראש מושפל,כתפיו רעדו ואפילו יכלתי להבחין בדמעות נוזלות על פניו, חריקה נשמעה מכיווני ומיד הוא הרים את ראשו וקם לכיווני נכנסתי לחדר לפני שהוא הספיק להתקרב בכלל ונעמדתי מולו "היונג" מלמלתי וקירבתי את ידי כדי לנגב את הדמעות מפניו, לא הספקתי לגעת בלחי שלו אך הוא כבר הוריד לי את היד והסתכל עלי עם מבט נגעל בפניו, "אל תגע בי" הוא אמר בקול רועד אך בכל זאת מאיים "אל תתקרב אלי, כל עוד זה בין שנינו אני לא רוצה להחשיב אותך לקיים, בשבילי אתה מת" הוא אמר ופני קפאו למשמע המשפט האחרון "אתה לא מתכוון לזה" אמרתי בלחש, "בוא ותראה" הוא אמר בקול עצבני והתקרב אלי באיטיות אחרי כמה צעדים אחורה נתקלתי בדלת כך שלא יכלתי לזוז עוד, "עכשיו זדיין לי מהחדר" הוא אמר ובא להסתובב אך עצרתי אותו, "היונג לא קרה כלום אני נשבע" צעקתי אל הוא לא הסתכל עלי אפילו "אולי אתה חושב שאני דפוק אבל אני יכול להבין דברים" הוא אמר והסתכל עלי במבט רציני "ועכשיו תצא מהחדר שלי לבד כדי שזה לא יכאב לך" הוא אמר בשיניים חשוקות וישר יצאתי מחדרו, הינה עוד פעם זה קורה אחרי כל השנים שהייתי לבד חזרתי להרגשה הכלכך לא נעימה הזו שאין למי להגיד לילה טוב לפני השינה ואין עם מי להתכרבל, במקום זה אני אשן לבד על כרית רטובה מדמעות, "לילה טוב ממש" לחשתי לעצמי ונשכבתי על הכרית הקרה שלא שכבתי עליה בכלל חוץ מהיום הראשון.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
