(בתמונה: ראפ מונסטר)
נקודת מבט: ג'ונגקוק
בדרך חזרה הביתה כשראפמון נהג וכל אחד ישב באותו מקום שישב בדרך הלוך, כמעט אף אחד כמעט ולא דיבר. אולי רקכמה מילים בנוגע לדרך או על העייפות של כולם.
הדרך לדירה מהקניון ערכה יותר משעה ובערך לאחר חצי שעה טאה נרדם וראשו נשען על החלון. שפתיו היו פשוקות מעט והגוון האדמדם שלהן שגרם לי להשתגע יכל להרוג אותי מבפנים.
הוא ניראה כלכך שליו ככה, בלי דאגות הוא תמיד כלכך לחוץ ולראות אותו ככה עכשיו מרגיעה אותי... נשענתי על הכתף שלו ועצמתי את עיני, הוא ישן אז אני מניח שזה לא כלכך מביך כמו שאני מרגיש כרגע... עכשיו כשאני כבר קרוב יותר יכולתי לשמועה ולהרגיש את הנשימות החלשות שיצאו מפיו והן הרגיעו אותי כלכך שתוך שניות עצמתי את עיני ושקעתי לשינה,
"קוקי" שמעתי לחישה חלשה, כנראה אני עדיין חולם "ג'ונגקוקי" שמעתי את אותו הקול, אני לא חולם... הרמתי את ראשי והסתכלתי על טאה. הוא חייך חיוך נבוך והסתכל אלי, "סליחה שהערתי אותך אבל כבר הגענו" הנהנתי בראשי ולא אמרתי מילה, איזה בושה! אויש.
קמתי בזריזות והלכתי אחרי כל הבנים לבית, כשנכנסנו הנחנו את כל השקיות מהיום על השולחן הקטן במטבח ואני התכוונתי ללכת לחדר, אבל וי עצר אותי, "אל תלך לחדר כולם בסלון עכשיו" הוא אמר בשקט והסתובב חזרה... מה הבעיה שלו? אם הייתי הולך לחדר אז הם היו קוראים לי, ולמה הוא לוחש ככה? הוא מובך מזה שנרדמתי אליו? טוב... הוא אמור לחשוב שזה בטעות... הוא לא היה ער כשנשכבתי על הכתף שלו... אויש למה הכל חייב להיות מסובך כלכך?!?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הם כלכך חמדמדים כשהם ישניםםםםם יוווואז אנשים חמדמדים איך הסיפור עד עכשיו? אם יש דברים שצריך לתקן תמיד תכתבו אני ממש בעד שתגידו לי הכל על הכתיבה שלי והסיפור עצמו... אני לא אחפור אז... אחזור ביום שלישי עד אז ביוש
YOU ARE READING
I guess I love you (Vkook)/גמור
Fanficביטיאס (bts) הם להקה דרום קוריאנית מפורסמת בכל העולם הכוללת 7 חברים בה, כמו בכל שנה הם יוצאים לחופשה קצרה כדי להשתחרר מהלחץ של כל השנה, וי וג'ונגקוק הם חלק מהלהקה וחברים ממש קרובים, אך מה יקרה כאשר ג'ונגקוק ינשק את וי במסגרת אמת או חובה? ~~סיפור ישן...