I guess I love you (Vkook)/גמור

פרק 21

סופרייז מאדאפאקרססס

נקודת מבט: ג'ונגקוק

(הכתב הנטוי -ככה- זה פלאשבק)

~"טאהיונג, נאמג'ון...  איכפת לכם לצאת שניה? אני רוצה לדבר קצת עם ג'ין היונג לבד" אמרתי וכעבור 2 דקות רק אני והיונג היינו בחדר "מה קרה?" הוא שאל בקול המרגיעה שלו "תגיד... סליחה אם זה שאלה לא נעימה אבל את ונאמג'ון עשיתם... אם...  נו... אתה יודע..." מלמלתי בקושי וניסיתי להסתיר את הבושה על הפנים שלי, "זה בסדר אני מבין, וכן אנחנו כן" הוא אמר מעט נבוך "זה לא היה מפחיד בהתחלה?" מלמלתי בשקט ולא ידעתי מה אני אעשה עם החיים שלי אחרי זה. "כן,  זה היה מפחיד אבל סמכתי עליו" הוא חייך מעט "א.. אני סומך על וי!" צעקתי ואז חזרתי לקול השקט "אבל אני מפחד..." לא הרמתי את מבטי, לא ידעתי למה בכלל התחלתי את השיחה הזו מלכתחילה... "אז אתה עדיין לא מוכן זה הכל, אל תתן ללחץ להשפיעה אליך אתה תדע מתי תהיה מוכן" היונג אמר וליטף לי את הראש "תודה היונג" מלמלתי ושמחתי שלמרות הבושה באמת דיברתי על זה עם מישהו שמבין~

לפתע ראיתי מישהו נעמד מולי, שוגה..."למה הוא היה צריך לעשות מה?" הסתכלתי עליו ולא ידעתי מה לענות "כ... כלום" אמרתי בלחץ ולא הורדתי את עיני מעיניו "וזה בגלל ש...?" הוא הצביעה לי המכנס ואז בדיוק הבנתי על מה מדובר "א..  ל...לא זה כלום" בקושי הצלחתי להגות את המילים כששמתי לב למבט המוזר שלו, "אתה מתכוון להגיד לי שזה עומד סתם? מה קורה לך?" הוא הסתכל עלי במבט שואל "היונג!" צעקתי ופני היו סמוקות, "ג'ונגקוק אתה יכול לסמוך עלי, הכל בסדר. זה כבר פעם שניה השבוע שאני רואה אותך עצוב ככה בלי אף אחד" הוא התיישב ליידי והעביר את ידו על הכתף שלי "שום דבר לא קרה אני בסדר" מלמלתי והדמעות בעיניי כבר נאספו, הכל טוב ג'ונגקוק, הכל טוב. "אתה בוכה?" הוא שאל מופתע והסתכל עלי מקרוב, פניו היו מוטות לכיווני והוא ניגב דמעה אחת מעיני. "הכל יהיה בסדר" הוא לחש עכשיו ונרגעתי קלות, הוא הסתכל בעיני וניגב עוד דמעה שזלגה במורד הלחי שלי. "ג'ונגקוק?" שמעתי קול והסתובבתי, ראיתי את טאהיונג עומד עם פרצוף מופתע רגע...  הוא קרא לי הרגע ג'ונגקוק ולא קוקי? מה...?  הוא חושב ש...? "ל.. לא היונג זה לא...." לא הספקתי לסיים את המשפט אך הוא קטע אותי בקול עצבני ועמוק "אל תתקרב אלי יותר, אני לא רוצה לראות אותך בחיים" ובמילים האלו הוא הלך בחזרה לכיוון הבית.