פרק 10

2.6K 164 44
                                    

נקודת מבט: וי

"הו ג'ונגקוק אתה פה... נבהלנו, לא מצאנו אותך." הוא אמר ואני התחלתי לצחקק בשקט לעצמי, הוא לא הספיק לראות כלום. מזל... "כנראה נרדמתי כאן בטעות בלילה" קוקי אמר לראפמון שהנהן קלות עם הראש ופנה לצאת מהדלת "תתכוננו ג'ין כבר לקראת סוף הבישול" ראפמון אמר וסגר אחריו את הדלת, זה היה קרוב! קוקי התחיל לצחקק בקול המתוק שלו והסתכל אלי "כן, נרדמתי בטעות כמובן" הוא אמר בציניות וצחק אפילו יותר בקול. נשכברתי בחזרה על המיטה והסתכלתי עליו, הוא הסתכל לכיווני והשמש שבצבצה מהחלון האירה על הצלקת הקטנה שיש לו על הלחי השמאלית, הרמתי את ידי וליטפתי מתחת לצלקת וחייכתי אליו, בלי לומר מילה. הוא נשכב ליידי והסתכל בעיניי, הסמקתי מעט והשפלתי את מבטי, "אני יכול לשאול אותך משהו?" קוקי שאל ומיד חזרתי להסתכל אליו "כן ברור מה?" ענית, "מה זה אומר אלינו עכשיו?" הוא שאל ולפי קולו היה ברור שהוא פחד לשאול את זה, מצד שני אני לא יודע מה לענות לו אז זה יצור רגע מביך עוד יותר... אויש לעזעזל "האמת שאני לא יודע" מלמלתי בשקט והסתכלתי אליו "מה אתה רוצה שזה יהיה" שאלתי וניסיתי להעלים את המבוכה שהייתה בחדר כרגע "אני רוצה שזה יהיה יותר ממה שזה היה עד עכשיו" הוא אמר ותוך שניה העיניים שלנו נפגשו, הרגשתי מובך ולא ידעתי מה לענות לו, רציתי להגיד את אותו הדבר אבל אני פוחד לגמם ולהשמע לא בטוח בעצמי, כי אני באמת לא בטוח בעצמי... אני נמצא עכשיו עם הגבר שאני הכי אוהב בעולם, שבמקרה אוהב אותי ואני אפילו לא מצליח להוציא מילה. לאחר כמה שניות היה לו מבט מבולבל בעיניים הוא הסתכל אלי בסימן שאלה ואז קלטתי שנסחפתי למחשבות שלי יותר מידי זמן "קוקי" אמרתי בקול יציב "תהיה החבר שלי?" שאלתי והמשכתי להסתכל אליו, הוא הנהן במרץ ולאחר כמה שניות הוא צחק, אבל לא צחוק מזלזל אלא צחוק מאושר. התחלתי לצחוק ביחד איתו והנחתי יד על העגן שלו, משכתי אותו יותר קרוב אלי, נתתי נשיקה קטנה למצחו וקמתי מהמיטה. "בוא לפני שיאכלו לנו את כל האוכל"

הצלקת הזו יכולה להרוג אותי מבפנים דיייייייייייי

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

הצלקת הזו יכולה להרוג אותי מבפנים דיייייייייייי

 I guess I love you (Vkook)/גמורWhere stories live. Discover now