ביטיאס (bts) הם להקה דרום קוריאנית מפורסמת בכל העולם הכוללת 7 חברים בה, כמו בכל שנה הם יוצאים לחופשה קצרה כדי להשתחרר מהלחץ של כל השנה, וי וג'ונגקוק הם חלק מהלהקה וחברים ממש קרובים, אך מה יקרה כאשר ג'ונגקוק ינשק את וי במסגרת אמת או חובה?
~~סיפור ישן...
"ג'ונגקוק תתעורר" שמעתי את לחישתו של ג'ין לפני שהוא החל לנער את גופי "אני ער" מלמלתי בקול צרוד "קום כבר, יש צילומים עוד שעה" הוא אמר בקול חזק שגרם לי לעירניות פתאומית שיט הצילומים הם היום! קמתי מול היונג והתכוונתי לצאת לכיוון חדר המקלחת, "קרה משהו" הוא שאל פתאום בקול מודאג "לא, הכל פשוט מצוין" מלמלתי ועברתי אותו לכיוון חדר האמבט. פתחתי את הדלת וטאהיונג עמד שם וצחצח שיניים "בוקר טוב היונג" אמרתי בשקט והתקדמתי לכיוונו, הוא בטוח שכח מזה כבר, הוא חייב לשכוח מזה. אחרי כמה צעדים לכיוונו הוא ירק את משחת השיניים שהייתה לו בפה ויצא במהירות מהחדר. זה עד כדי כך גרוע? לא קרה כלום אבל... למה קשה להבין? היונג... צחצחתי במהירות שיניים וחזרתי לחדר כדי להתלבש, "עוד 10 דקות האוכל מוכן" שמעתי את צעקתו של ג'ין מבחוץ אז לבשתי במהירות חולצה לבנה שמצאתי בארון וג'ינס רחב, סידרתי את שיערי וירדתי במהירות לקומה הראשונה, נאמג'ון וג'ין עמדו במטבח ושמעתי את קולו של ג'ימין מאחורי כך שכנראה הוא מתכוון לרדת עכשיו. התישבתי על הספה וחיכיתי לכולם.
אחרי 2 דקות כולם היו למטה והתיישבנו בשולחן, היו הרבה מאכלים אבל לא היה לי תאבון לכלום, אז אכלתי כמה כפות אורז וזהו. וי היונג ישב ליידי, הנחתי את ידי על רגלו אך תוך שניות הוא הזיז אותה ובעקבות זאת הביא לי מבט מזהיר ומאיים. הוא באמת כלכך שונא אותי עכשיו?
יצאנו מהרכב למקום שנצטלם בו ונכנסנו לחדר קטן עם סטייליסטיות, מאפרות, וכל שאר האנשים הדרושים לצילום, התיישבתי על הכיסא וחיכיתי שמישהי תיגש אלי כדי לשים עלי שכבות של איפור ולנסות לסדר את שיערי כמה פעמים עד שהוא יצא לטעמה, למרות שלפי מה שאני רואה אף פעם אין הבדל בין העיצובים, בחורה קטנה עם שיער קצר ומשקפיים עגולות ניגשה אלי בחיוך גדול על פניה "אתה הוא ג'ונגקוק?" היא שאלה במתיקות כזו שבדרך כלל הייתי עונה לה בחיוך, אך היום לא היה לי כוח ועצבים לזה "כן זה אני מלמלתי בחיוך מאולץ, ואת?" שאלתי והיא ענתה בחיוך גדול "האני" שם חמוד... הנהנתי עדיין עם החיוך המאולץ על פני ומיד היא החלה בעבודתה, סדרה את שיערי ואיפרה אותי איפור עדין עם קצת הבלטה חזקה למדי של האיפרון השחור מתחת לעיניים שלי. לאחר שעה בערך היא סיימה סוף סוף וכך גם המאפרות של האחרים "תודה רבה האני" אמרתי והוספתי קידה קטנה כשקמתי ומיד יצאתי לכיוון סט הצילום.
נכנסנו הביתה אחרי הצילומים שערכו כ7 שעות, כולנו היינו עייפים וכנראה שכולם ילכו לישון עוד מעט, וי לא פנה אלי כל היום זה מלחיץ אותי. אני אוהב אותו ואני לא מוכן לוותר עליו. לאחר שהוא נכנס לחדרו נעמדתי ליד הפתח ונשמתי מעט אוויר, אוקיי אני נכנס בעוד 3...2...1... פתחתי את הדלת במהירות בדיוק לאחר שהוא הוריד את חולצתו, עמדתי שם לכמה שניות, נהייתי נבוך ופני נהיו אדומות אני חושב שבהיתי לרגע אך צעקתו הוציאה אותי מההלם שהייתי בו "עוף לי מהחדר" הוא צעק בקול מאיים אך הפעם לא נתתי לזה להשפיע עלי, "לא" אמרתי והתקרבתי עליו "מה אמרת?" הוא שאל, הוא היה ניראה מופתע אך עדיין שמעו זעם בקולו, "אמרתי לא" התקרבתי יותר כך שהייתי כמעט צמוד עליו, הוא הלך כמה צעדים אחורה וכך המשכתי להתקדם לכיוונו, עד שהוא נתקע על ידי אחד הקירות "אתה מוכן בבקשה להסביר לי מה יש לך?" שאלתי אותו בצעקה נוראית "אתה שואל אותי מה יש לי? אני לא הולך ומתנשק עם אנשים אחרים!" למה שאני אעשה את זה לעזעזל? התקרבתי עליו יותר ולחשתי לכיוונו "אני" אמרתי בקול עמוק "אני בחיים שלי לא נישקתי מישהו" עצרתי והסתכלתי עליו "אתה היית הנשיקה הראשונה שלי!" העלתי את קולי קצת "איך לעזעזל אתה יכול אפילו לחשוב שאני אעשה דבר כזה?" צעקתי ודמעות עמדו בעייני "רוב הזמן מאז שנהיינו להקה, אני ממרר לעצמי את החיים, על זה שאתה תשנא אותי אם אני אספר לך! איך אתה יכול להגיד שאני נישקתי מישהו אחרי כל השנים שאהבתי אותך?" דמעות נזלו מעייני והסתכלתי על פניו הקרות, אין עם מי לדבר פה. הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון הדלת, "כנראה שכאן זה נגמר" מלמלתי לעצמי בקול חלש. אחזתי בידית של הדלת קרוב לפתוח אותה אבל אז טאהיונג סובב את כל גופי, גבי נשען על הדלת ונשימותי נעשו מהירות, "אני לא יודע אם תסלח לי על הטמטום שלי" הוא אמר בשקט והתקרב עלי במהירות. שפתינו התחברו ובאותה מהירות גם לשונינו, התנתקתי מימנו לאחר כמה שניות ונשמתי בכבדות "אני סולח" אמרתי ובמהירות פגשתי את שפתיו שוב על שלי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
