Behind The Mirror • Niall Horan

•פרק 17•

״הם לא יאהבו אותי״ מילמלתי, ״הם כן״ נייל ענה קמתי ונעמדתי מול המראה.

הדמות המוכרת לבשה שמלה בצבע ירוק זית שבכתפיה היו חתכים שחשפו את הכתפיים שלה. היא נאנחה וניסתה לסדר את השיער שלה. שוב.
אחרי כמה ניסיונות היא הניחה את ידיה על מותניה והעיפה מבט לבחור שישב המיטה והסתכל עליה בהערצה.

״מה?״ היא שאלה קצת מעוצבנת, ״כלום״ הוא מילמל בחיוך וקם. הוא נעמד לידה ונשק לשפתיה. לאט לאט הוא ירד עם שפתיו לקו הלסת ולצווארה, משאיר נשיקות רכות. ״לא עכשיו״ היא מילמלה, מנסה לגרום לעצמה לרצות שהוא יפסיק. הוא התנתק ממנה שתל נשיקה אחרונה על השפתיים שלה.

נכנסנו לאוטו של נייל והתחלנו לנסוע לכיוון המסעדה שבה הוא קבע עם ההורים שלו. ״הם יאהבו אותך״ הוא אמר וחייך אליי, ״איך אתה יודע? אתה לא יכול לדעת...״ השבתי בלחץ, ״גם אני הייתי לחוץ לפני שפגשתי את ההורים שלך״ הוא הוסיף, ״אבל אתה הכרת אותך לפני שאכלנו אצלם, אני עוד בכלל לא ראיתי את ההורים שלך״ השבתי וככל שהתקרבנו למסעדה נעשיתי ויותר לחוצה.

״התלבשתי בסדר?״ שאלתי אותו תוך כדי שהוא חנה את האוטו, ״כן, את יפה״ הוא אמר וסקר שוב את הבגדים שלבשתי. הוא החזיק את ידי ואמר ״אל תדאגי, הם יאהבו אותך, תהי את, כמו שאני התאהבתי בך, גם הם יאהבו אותך״ הוא חייך אליי וחייכתי אליו בחזרה חיוך עקום. יצאנו מהאוטו ונכנסנו מהר למסעדה.

הוא שילב את הידיים שלנו והתקדם לכיוון השולחן שבו ההורים שלו כבר ישבו. ״אמה!״ מאורה, אמא שלו שהייתה נראת בשנות החמישים לחייה אמרה בהתלהבות וחיבקה אותי, היא הייתה יותר נמוכה ממני ושיערה היה בלונדיני וסודר בקרה קצר. אחר כך אבא שלו, בובי ששיערו האפור מקריח ואפו מחודד, לחץ את היד שלי וחייך. ״סליחה על האיחור״ מילמלתי והצצתי בשעון היד שהיה מוצמד ליד של נייל, 20:08, לא כזה נורא.

אני ונייל ישבנו אחד ליד השני ומולי התיישבו מאורה ובובי, אחר כמה שניות שהיבטתי בהם, יכולתי לראות בהם את החלקים שבהם נייל דומה להם. השיער המסוגנן של אימו, השפתיים הדקות של אביו, צורת העיניים כמו אימו, צבע העיניים כמו אביו והאף כמו אימו.

אחרי שיחה קצרה, מאורה שאלה אותי ״אז מה את עושה? נייל אמר לי משהו עם יוטיוב״, ״אני מצלמת סרטונים ליוטיוב״ אמרתי, תמיד הייתי גאה בעובדה שזו העבודה שלי, אבל באותו רגע הרגשתי קצת מובכת. היא הינהנה אליי בחיוך ״אפשר לקבל מזה כסף?״ היא שאלה, ״מסתבר שכן״ השבתי בחיוך והיא ציחקקה. הזמנו לנו לאכול ואחרי מספר דקות קיבלנו את האוכל.

התחלנו לאכול ואז שמתי לב שבוב עושה פרצופים לא מרוצים על האוכל שהוא קיבל. ״פעם הבאה נלך למסעדה אחרת״ הוא מילמל, והרגשתי את הזרוע של נייל על הירך שלי, הוא ליטף בעדינות אותו בעדינות בזמן שהוא ממשיך לדבר עם אבא שלו. המשכנו לאכול ואז לא בכוונה נשפך עליי קצת מהרוטב של הפסטה שהזמנו, ״אני עוד רגע אחזור״ אמרתי וקמתי מהכיסא שלי לכיוון השירותים.