Behind The Mirror • Niall Horan

•פרק 19•

אחרי שעה קלה סיימנו להכין ארוחת בוקר קלילה, וכולנו התיישבנו לאכול. נייל ישר לידי והתנהג כאילו הכל כרגיל, אבל המבט שבו הוא הסתכל עליי היה יותר סגור וקר מתמיד, לעומת השפתיים המחייכות שלו. אחרי כמה זמן שהיינו עם כולם, הם לאט לאט הלכו, כל אחד לעיסוקים או העבודה שלו. החלפתי לבגדים יותר נוחים, חולצה ומכנסיים, ואלינור נשארה לעזור לי לסדר, בזמן שנייל התקלח מאחרי הטיסה. ״מה קרה קודם?״ היא שאלה בחשש בזמן שאני שוטפת את הכלים, ״לא משהו כל כל רציני...״ מילמלתי, ״ריב קטן״, היא העיפה עליי מבט של ׳זה לא היה נשמע כל כך קטן׳. סיפרתי לה מה קרה והיא השיבה לכל הסיפור בהינהון מבין והוסיפה לו ״את כל כך צודקת, גם אותי זה ממש מעצבן״. בדיוק שהיא סיימה לדבר נייל נכנס למטבח עם תחתונים וחולצה. ״וזה הסימן שלי ללכת״ אלינור אמרה וציחקקתי, ״תודה על הכל!״ אמרתי לה בזמן שאני מחבקת אותה, ״אין בעד מה, זה היום הולדת שלך״ היא השיבה בחיוך, ״תגידי לי אם בא לך שנצא היום בערב״, ״טוב, כבר נראה״ עניתי ושנייה אחר כך היא יצאה וסגרה אחריה את הדלת. נייל התקרב אליי וחיבק אותי מאחורה, מלפף את זרועותיו סביב מותניי. אחרי כמה שניות הוא התחיל לנשק את העורף שלי, וקצת זזתי הצידה ממנו ונרתעתי. ״מה קרה?״ הוא שאל, ״כלום, אני עדיין קצת עצבנית עלייך״ מילמלתי מקווה שהוא לא ישמע. ״רק ניסיתי להסתכל על הצד הטוב של הדברים...״ הוא אמר באי נוחות, מנסה ליצור איתי קשר עין חד. ״אבל צריך גם לפעמים לעמוד מול המציאות, למרות שהיא לא כל כך יפ-״ השבתי והסתובבתי לכיוונו כדי לראות את פניו, ״נייל!״ אמרתי כשראיתי שהוא בוהה בתחת שלי. ״מה? לא ראיתי אותך מלא זמן, אני לא יכול לשלוט בזה...״ הוא התגונן. ניגבתי את הידיים שלי והסתובבתי עם כל הגוף שלי אליו, ״בקיצור, אני חושבת שלפעמים אתה לא צרי-״ התחלתי להגיד אבל הוא הדביק את השפתיים שלו לשלי, ״תשתקי קצת״ הוא אמר תוך כדי שהשפתיים שלנו רוקדות ריקוד שמייחד רק אותנו.
הוא תפס במותניים שלי בעדינות והרים אותי על השיש של המטבח, ככה שהיינו בדיוק באותו גובה. הוא עמד בין הרגליים שלי, תוך כדי שאנחנו לא מנתקים את השפתיים אחד מהשני. הנחתי את הרגליים שלי סביב הגוף שלו, מקרבת אותו אליי כמה שאפשר.
כל כך התגעגעתי לשפתיים המוכרות שלו, לידיים הגדולות שלו נוגעות בי וגורמות לצמרמורת בכל הגוף שלי. הוא הרים קצת את החולצה שלי, והרים את ראשו לקבל ממני אישור, הינהנתי בחיוך והוא הרים את החולצה מעל ראשי, חושף את כל חלק הגוף העליון שלי, מלטף לי את הבטן המצולקת. השפתיים שלו ירדו באיטיות לקו הלסת שלי, משם לצוואר, מנשק בעדינות שגורמת לי לרעוד ולרצות ממנו עוד. הוא ירד עד שהגיע לבטח התחתונה שלי, מנשק כל פיסת עור חשופה. נייל עזב אותי לרגע והעביר מעל הראש שלו את החולצה שלו, חושף את החזה והבטן השרירית שלו. הוא חזר לנשק את השפתיים שלי, שנשמע דפיקה על הדלת. ״מי זה?״ צעקתי מהמטבח, בזמן שנייל ירד להמשיך לנשק את הצוואר שלי. ״אנחנו״ שמעתי את הקול של אמא שלי מהצד השני של הדלת, ״שיט״ אמרתי והרחקתי ממני את נייל, ״איך שכחתי שזה מה שהם עושים כל יום הולדת?!״ לחשתי לעצמי כדי שלא יצא מצב שהיא שמעה אותי. מהר לבשנו בחזרה את הבגדים והתקדמתי לדלת, ״יש לך אודם על השפתיים״ מילמלתי לו, והוא ניגב אותם במהירות. פתחתי את הדלת ומולי היו אמא שלי, אבא החורג שלי ואחותי החורגת. אחותי החזיקה זר בלונים, אמא שלי החזיקה עוגה, ואבא שלי אחז בזר פרחים. ״מזל טוב!״ הם אמרו ונכנסו לבית. ״למה לקח לך כל כל הרבה זמן לפתוח?״, ״אה...״ מילמלתי וזרקתי לנייל מבט של עזרה, ״נייל נרדם ואני התקלחתי״ אמרתי בהקלה שמצאתי תשובה, ״אבל חמודה, השיער שלך יבש לגמרי״ היא השיבה, ׳שיט!׳ חשבתי לעצמי, ״כי לא הרטבתי אותו היום״ אמרתי הכי מהר שיכולתי בלי שזה ישמע תירוץ. התיישבנו בסלון ואז שאלתי את מיה (אחותי הקטנה), ״רוצה חתיכה מהעוגה?״, ״כן״ היא ענתה בחיוך. קמתי מהמקום שלי בספה והתקדמתי לעבר המטבח להביא סכין וצלחות. כשחזרתי ראיתי שנייל ואבא שלי כבר באמצע שיחה מעמיקה על גולף. פתחתי את הקופסא שבה אמא שלי ארזה את העוגה, ״פאי שוקולד?״ ניחשתי וראיתי שאמא שלי הינהנה בחיוך, ״האהובה עלייך״. פרסתי לאחותי חתיכה, לאבא שלי ולאמא שלי. ״ניילר, רוצה חתיכה?״ שאלתי אותו, ״לא, תודה״ הוא ענה וחזר לשיחה שלו עם אבא שלי. ״את לא רוצה?״ אמא שלי שאלה, ״לא, אכלנו כבר קודם ארוחת בוקר״ השבתי, ״הפתיעו אותי בבוקר״ הוספתי בחיוך. ״מיה, רוצה לראות משהו יפה?״ שאלתי אותה, ״כן!״ היא אמרה בהתרגשות, ״אמא, בואי גם את תראי״ אמרתי לה והוספתי אותן לחדר שינה שלי. הן נכנסו וראו את כל התקרה מלאה בבלונים, ״יואו, איזה יפה!״ מיה אמרה וניסתה להוריד כמה בלונים מהתקרה בעזרת החוטים שהיו קשורים אליהם, ״מי עשה את זה?״ אמא שלי שאלה, ״נייל ואלינור״ עניתי תוך כדי שהורדתי למיה בלון סגול מהתקרה. אחרי כמה דקות מיה חזרה לסלון לצייר. ״של מי המזוודה הזאת?״ אמא שלי שאלה והעיפה את מבטה למזוודה האפורה שהייתה מונחת על הרצפה, ״של נייל, הוא הגיע לכמה רק לכמה ימים״ השבתי, ״אה, נכון!״ היא אמרה, ״באמת לא הבנתי מה הוא עושה פה״. אחרי שעה בערך ההורים שלי ואחותי הלכו ונשארנו רק שנינו יושבים על הספה. ״שנחזור לאיפה שהיינו קודם?״ שאלתי אותו, ״כן״ הוא ענה במהירות בלי לחשוב, והצמיד את השפתיים שלו אליי.
•••••••••••••••
סוף סוף עוד פרק! לקח לי הרבה זמן לכתוב אותו כי הייתי בטיול...
ושבוע הבא אני בטיול שנתי, אז אני מקווה לעלות עוד פרק ישר שאני אחזור ממנו.
אוהבת מלא❤️❤️❤️