*החזרתי את הסיפורים אם עדיין מעוניינות לקרוא אותם😊*
פתחתי את הדלת בשקט והתגנבתי אל תוך הבית.
החושך הקשה עליי, וחשבתי על דרכים על איך לגרור את עצמי לחדר שלי מבלי להעיר את אמא שלי ואחותי.
הראש שלי דפק מכאבים, העיניים שלי שרפו מבכי, והבגדים הקרועים שלי בהחלט לא הקלו על המצב..
הראש שלי המשיך לדמם מבעד לבגד שקשרתי סביב החתך, אבל זה הדבר האחרון שעניין אותי. הגעתי אל המדרגות ולא ידעתי איך לסחוב את עצמי למעלה.
הרגליים שלי בקושי החזיקו את הגוף שלי, הברכיים שלי רעדו ואיימו לקרוס בכל שנייה מעכשיו. פחדתי.
הגוף החלש שלי קרס על המדרגה הראשונה, למזלי שטיח כיסה את המדרגות ככה שזה לא עשה כל כך הרבה רעש. חיכיתי כמה שניות לשמוע רעש מאמא שלי או אחותי אבל לא שמעתי כלום.
החלטתי לגרור את עצמי מהידיים במעלה המדרגות, השקעה של חצי שעה כדי לעלות עשר מדרגות בודדות.
פתחתי את הדלת של החדר ולקחתי כמה בגדים, נכנסתי לשירותים שצמודים לחדר שלי, ונעמדתי מול המראה.
נראיתי כמו בלגן מוחלט.
השפה התחתונה שלי הייתה קצת פתוחה, ודם יבש יצא ממנה.
היה לי חתך בצד השמאלי של הראש, בדיוק איפה שפגעתי בעץ.
היו לי סימנים כחולים בהירים על הצד של הלסת,
השיער שלי קפץ לכל הכיוונים וכיסה לי חצי מהפנים, ודמעות יבשות נתלו על הלחיים.
בחיים לא נראיתי במצב הזה. בחיים לא הרגשתי במצב הזה.
אחרי המכות, קריאות השמות, עוד מכות, והתעללות, נראיתי כמעט שבורה. הרגשתי שבורה.
ירקתי את מה שהיה לי בפה אל תוך הכיור, כמויות של דם נשטפו אל תוך הכיור. המכות שקיבלתי ממנו עוד היו טריות במוח שלי.. הדם לא נתן לי לשכוח.
פתחתי את הברז של האמבטיה, ונתתי למים לזרום עד שהם הגיעו לחום שחיכיתי לו.
נתתי למים לשטוף ממני את הכאב, לפחות זה מה שרציתי שיקרה.
ראיתי עלים ודם נשטפים אל תוך בור הניקוז של האמבטיה. הייתי מלאה בבוץ ואפר שנשטף גם הוא.
הרגשתי כמו חתיכה מוחלטת של חרא.
יצאתי מהמקלחת בעדינות והתעטפתי במגבת. התלבשתי וסירקתי את השיער השחור והגלי וקלעתי אותו לצמה שוחררץ ומרושלת.
הסתכלתי על תמונה שנחה על השידה שלי. על התמונות.. אחת שאני יושבת עליו ואנחנו מתנשקים. השנייה בתא צילום מאיזו מסיבה של חבר שלו. בלי לחשוב פעמיים ניפצתי את כל התמונות על הרצפה והזכוכיות התפזרו על כל הרצפה. אספתי את כל הדברים שיש לי ממנו וניפצתי את הכל לחתיכות.
