"נווו אייברי!! תצלמי אותי!" הארי הציק לי ממאחורה, בזמן שצילמתי ערימת עלים משעממת, לא הצלחתי למצוא שום דבר מעניין.
"לא הארי," צחקקתי. "המורה אמרה לצלם דברים מעניינים על הרצפה, שמושכים את העין ומעוררים בנ-" "נו!" הארי הפריע וסוף סוף הסתובבתי, רק כדי למצוא אותו, שוכב על הרצפה בפוזה של דוגמנית.
"אני מושך את העין, ומעורר בך משהו." הוא חייך.
לא יכלתי אלא לצחוק, כי זה באמת מצחיק.
"טוב, תמונה אחת." חייכתי וצילמתי אותו.
הסתובבתי בחזרה ומיד הוא תפס לי את המותניים, והפיל אותי עליו.
"אאוץ'! מה אתה עושה?" צחקקתי ונשכבתי בצד שלו לידו.
הוא צילם כמה תמונות שלנו שוכבים על הדשא ועושים פרצופים מפגרים.
"אני לא חושבת שאנחנו נחשבים כדברים מעניינים על הרצפה, שמושכים את העין ומעוררים משהו." צחקתי.
"זה נחשב אל תדאגי." הוא אמר בביטחון וחייך. משהו שתמיד אהבתי בו, זה שהוא מלא בביטחון.
הוא שם יד על הבטן שלי, והתחיל לדגדג אותי.
פרצתי בצחוק חייתי לגמרי, וניסיתי להגן על עצמי הזמן שהוא צילם את שנינו צוחקים.
"דייייי." צחקתי ושמתי יד על הפנים שלו ככה שרואים רק את העיניים הזוהרות שלו בתמונה, ואותי עם חיוך ועיניים פוזלות.
הוא ליקק את כף היד שלי ומיד העפתי אותה מהפנים שלו.
"הייי!" ניגבתי את הרוק שלו על החולצה שלו.
"רוצה לנסות את זה שוב, אייברי?"
הוא התגרה.
"אייבי." התלוננתי.
"אייברי." הוא התווכח.
"די. אייייייביייי."
"הממ.. בסדר. אייברי." הוא חייך חיוך שובב.
עשיתי פרצוף עצוב וקמתי מהדשא, משחקת אותה כועסת.
והוא תפס אותי בחזרה מהמותניים והטיח אותי לשכב לידו בדשא שוב.
"אוקי אוקי," הוא חייך והסתכל עליי. אייב....רי." הוא צחק.
צחקתי איתו וחייכתי. "אתה עקשן מעצבן," שילבתי את הידיים מעל החזה שלי.
"את לא יותר טובה, מתוקה." הוא חייך.
הארי עשה פרצופים מגוכחים למצלמה, ואני העתקתי אותו.
דקרתי את גומות החן שלו עם קצות האצבעות שלי, וחייכתי לעצמי. אני לא יכולה לתאר את היופי שלו. זה משהו שאני בחיים לא אתרגל אליו.
הוא צילם את הרגע וסובב את הראש שלו, ככה שהאצבעות שלי נחו על השפתיים שלו.
הורדתי אותן מיד וחייכתי אליו, והוא החזיר אותו החיוך אליי.
סובבתי את הראש והסתכלתי ישר למעלה, והסתכלתי אל המצלמה, חייכתי וחיכיתי שהוא יצלם את התמונה, אבל ברגע האחרון הוא ליקק לי את הלחי, התחלתי לצחוק ולשחרר צעקה בזמן שהוא צילם את התמונה.
"אתה בהמה!" המשכתי לצחוק וניגבתי את הלחי שלי על החולצה שמכסה את החזה שלו.
"אווו רק לא בהמה." הוא התגרה בי.
הוא נחמד בצורה נוראית היום, ואין דבר יותר מבלבל מזה.
רק חסר לי עכשיו ששר תבוא ותהרוס את הכל ותחזיר לו את מצב הרוח הנורא שלו.
"הארי!" לא נכון. מדברים על השטן,
"שריל.." הארי אומר באיטיות, ושנינו קמים לישיבה על הדשא מהשכיבה שלנו.
"זה שר!!!!" היא התעצבנה.
"למה את לא עונה לי?" היא שאלה בקול הצווחני הגבוה שלה.
"אני לא חייב לך-" "יודע מה?" היא חייכה, "לא משנה כבר. בוא." היא הניחה את הידיים של על המתניים וחיכתה לו בסבלנות שהוא יקום מהדשא.
אני לא מאמינה, היא הייתה חייבת לבוא, ולהפריע.
"זדייני שריל. אני לא במצב רוח." הוא שחרר אותה בגסות. "הארי! בוא כבר למה אתה מחכה!" היא התלוננה כמו ילדה.
כן, הדרך שהוא מדבר אליה לא מכבדת, אבל במחשבה שנייה היא מבקשת אותה.
הארי הסתכל עליה עליה פשוט וגיחך.
"לחזור על מה שאמרתי?" היא הסתכלה עליי, וגיכחה בעצמה. "תיעלמי לי מהעיניים שריל," הוא אמר בקול לועג.
"אתה לא מתכוון לזה נו, אתה מעדיף לשחק איתי מאשר להיות פה." היא אמרה כאילו היא לא מאמינה שהוא מעדיף לסיים את שיעור הצילום שלו מאשר לעשות איתה את השד יודע מה.
"שריל," הוא הסתכל עליה ונתן לה מבט שאני לא כל כך מבינה אותו.
"לכי. ביי." הוא נפנף אותה והסתובב אליי מעמיד פנים שהיא כבר לא פה.
שר פלטה קול מוזל שאין כל כך איך לתאר אותו, הסתובבה על העקבים שלה, וצעדה לדרך אחרת.
"אלוהים אני לא מבינה איך אתה סובל אותה לפעמים." הוצאתי קול מעצבן והתעסקתי במצלמה.
"היא זיון לא רע," הוא הניף את הכתפיים שלו. "זיון קל כשיש לי מצב רוח. והיא כוסית אז זה בונוס. זונה, ומטומטמת כמו שאתה רואה." לא היה לי מה להגיד, אז המשכתי להתעסק במצלמה, והסתכלתי על התמונות שלנו מהיום.
"אני חושבת שאולי כדאי שנמחק את התמונות. אני לא חושבת שהן יעניינו את קסידי כל כך."
"תשאירי אותן. כדאי שנחזור. חבר שלי אמור להגיע לפה היום או מחר. צריך להתכונן." הוא קם מהמקום שלו, ובלי לחכות חזר לכיתה.
