"אייברי!!!"
שמעתי דפיקות על הדלת.
"אייברי!!!" הדפיקות התחזקו.
"מה אני באה." מי החולה בראש? ולמה אף אחת לא בחדר?
פאק מה השעה?
"מה?" פתחתי את הדלת וחשפתי הארי כועס.
"מה?!" הוא חיקה אותי בזלזול.
"את פאקינג רצינית לאן נעלמת אתמול?" הוא צעק.
הוא רציני בעצמו?
"להזכיר לך שאתה השתכרת ולא היה לי איך לחזור אתמול?" צעקתי בחזרה.
הלכתי והתיישבתי על המיטה והנחתי את הראש בין הידיים, אין לי כוח לריב צרחות על הבוקר. מה השעה אפילו? 7:45. הוא לא נורמלי.
"מה זה עניינך מה עשיתי, העיקר שא-" "הארי לך אין לי כוח." קטעתי אותו באמצע המשפט וחזרתי למיטה.
"את במילא צריכה להתארגן לבית ספר." הוא התיישב על המיטה ההפוכה ממני.
"לא אני לא הולכת היום."
"כן את כן."
"לא אני לא רוצה מי אתה שתגיד לי מה לעשות."
"יודעת מה?" הוא צחק. "אל תלכי." הוא יצא וטרק את הדלת.
***
ישנתי בערך שלוש שעות וראיתי טלוויזיה, נחתי ואכלתי קצת.
"סוף סוףףףף." שמעתי את אמה פותחת את הדלת ונאנחת, טס נכנסת מיד אחריה.
"היי !" חייכתי אל שתיהן.
"היי, איך את מרגישה?" טס צייצה.
"אני .. בסדר למה?" הרמתי גבות, מבולבלת.
"הארי אמר שלא הרגשת טוב הבוקר.. לא משנה." היא חייכה וזרקה את עצמה על המיטה.
מוזר, למה שהוא ישקר?
נהיה מחניק פה בחדר, וכדאי שאני אצא לשאוף קצת אוויר, לא ראיתי שמש כל היום.
"טוב בנות אני יוצאת לעשות סיבוב נראה אתכן אחר כך."
"אוקיי תחזרי בזמן לאכול איתנו!"
"אוקיי." מלמלתי ויצאתי מהחדר.
רטט לי האייפון וראיתי הודעה.
ממספר חסום: אז טסת לאנגליה, כדי .. להתרחק אני מניח? וחשבת שזה יעבוד?
מי זה יכול להיות ? זה לא יכול להיות.. מארק?
לא לא זה לא הוא.
החלטתי לענות לו.
מי זה?
ממספר חסום: אל תשחקי אותה. אז חשבתי שלא אמצא אותך?
החלטתי לא לענות והחלטתי לרעוד מפחד. זה לא הגיוני. אין מצב, זה סתם מישהו שעובד עליי, בטוח.
ממספר חסום: אז טעית. אני אמצא אותך.
