"כן!" קולו של דיאבולו קרא מחוץ לדלת וקורט מיהר להיכנס פנימה "שב" הוא פקד עליו וקורט מיהר לעשות כדבריו והתיישב בכיסא מולו. "אז, מה בפיך?" שאל בחוסר סבלנות
"עלינו על עקבות האוטו החוטף, הם נסעו צפונה דרך כבישים ראשיים וצפופים מה שהקשה עלינו לעקוב אחריהם" החל קורט לספר "לבסוף הגיעו לבית מלון ושהו בו במשך שעות ארוכות לפני שראינו אותם נכנסים שוב לרכב ונוסעים משם, הפעם היא לא נכנסה לרכב מרצונה. אקדח היה צמוד לגב שלה"
"אנג'לינה יודעת להיאבק גם באנשים עם אקדח" טען דיאבולו
"לא כשיש עוד אקדחים נוספים שמכוונים לצוות העובדים של המלון" אמר קורט ודיאבולו נאנח
"תמיד הייתה לה חולשה לבני אדם שוליים" אמר בטון מריר "רק אלוהים יודע למה"
"לא ידעתי שאתה מאמין באלוהים" קורט הרים גבה לעומתו ודיאבולו החמיץ פנים
"אני לא" אמר בפשטות
"אנחנו ממשיכים לעקוב אחר עקבותיו של הרכב, למרות שעכשיו זה קשה יותר כי בשלב כלשהו בדרך הוא נכנס לעיירות קטנות וצפופות בהן אין מצלמות מעקב" סיפר
״תגיד למארק שיכנסו למצלמות הקרובות ביותר לכל כניסה ויציאה אפשרית של העיירות האלה שנסעו בהן ויבדקו, אולי הם עברו דרך אחת״ הורה דיאבולו וקורט הנהן ״בנוסף אני רוצה שניקולס יוציא צוות אל בית המלון בו הם שהו. שימצאו כמה שיותר פרטים, מי נכנס ומי יצא, כמה אנשים היו שם, מה הזמינו ובאיזה חדר הם שהו״
"כמובן" הנהן קורט וחיכה להמשך
"אני רוצה שתנסו למצוא אולי יש דרך לעקוב אחר הרכב עצמו לא דרך המצלמות, אולי דרך המכשיר הנייד של הנהג או אולי יש לרכב עצמו כתובת שאפשר לעקוב אחריה שהבעלים הכניסו אליו או משהו בסגנון"
"הם כבר עובדים על זה" יידע קורט ודיאבולו הנהן בסיפוק
"טוב מאוד" אמר "אני רוצה לקבל תוצאות בהקדם האפשרי. אף אחד מהם לא נכנס לכאן מלבדך, שיעסקו רק בעבודה שלהם. אתה כבר תעדכן אותי בכל מה שצריך"
"כן אדוני" אמר קורט ברשמיות וזיק מוזר חלף בעיניו של דיאבולו כשאמר זאת
"בוא לכאן" דרש בקול שקט והחלטי. קורט מיהר לקום על רגליו והלך באיטיות לכיוונו של חברו. הוא בלע רוק בכבדות, לא מיישר אליו מבט. "שב" פקד עליו וטפח על רגלו, גורם לפעימות ליבו של קורט לעלות קצב. הוא לא היה קרוב אליו כבר זמן מה, הגיע אליו למשרד רק כאשר היה צריך להעביר לו מידע או לקבל משימה ולאחר מכן יצא משם. מאז אותו יום בו דיאבולו הגיע אליו שתוי לחדר ונרדם יחד איתו הם לא נגעו זה בזה בצורה אינטימית או דיברו על מה שהיה. הם גם לא ידברו על כך, הוא יודע את זה. דיאבולו הוא לא האדם שנוהג לדבר על דברים כאלה, או על כל דבר אחר שלא מתאים לו. ועדיין, הוא לא ציפה שדיאבולו יתעלם מכך באופן מוחלט. ועצם העובדה שקרא לו אליו עכשיו, ריגשה אותו. הוא התיישב על רגליו בהיסוס, לא כל כך יודע מה לעשות עם ידיו. זה מדהים איך דיאבולו הוא היחיד שיכול להפוך אותו בשניה מאדם החלטי וחזק למישהו כל כך הססן וביישן, חלש לידו. דיאבולו היחיד שיכל לסתום לו את הפה מבלי בכלל להניף אצבע, היחיד ששלט על כל כפתור קטן בו. הוא שנא ואהב את זה בו זמנית. הוא לא היה אדם שנותן לאנשים לשלוט בו וגם לא אחד שאוהב את זה, אבל כשזה הגיע לדיאבולו, גם אם היה רוצה בכך וגם אם לא, זה לא היה נתון לשליטתו. דיאבולו תמיד לקח פיקוד, שליטה מלאה. הוא לקח ממנו מה שרצה מבלי לבקש בכלל, וקורט היה מוכן לתת לו הכל.
YOU ARE READING
מלאך מהגיהנום
Romanceאנג'לינה, יש אנשים שיראו בה כמלאך. היא הדבר הכי יפה, תמים וטהור שקיים. כל חייה גדלה תחת חסותו של אחיה הגדול, שעם הזמן התבגר וירש את מקומו של אביו כשולט על החלק הדרומי. אך מה קורה כאשר אנג'לינה נחטפת ומוגשת כמתנה לשליט של לא אחר מהחלק הצפוני? היא צרי...
