קורט התעורר למשמע קולות הציפורים שמחוץ למרפסת החדר הגדול. הוא פקח את עיניו ברפרוף, מנסה להתרגל לאור. הוא התכוון לזוז במקומו כשהרגיש תחושה זרה מאחור. מסתובב בחשש אחורנית ומוצא את דיאבולו ישן מאחוריו כשאיברו תקוע עמוק בתוכו. כל זיכרונות ליל אמש צפו במוחו. הוא עצם עת עיניו בחוזקה ונאנח. לעזאזל, הוא שכח בכלל שנרדם כאן. בשקט ובזהירות הוא ניתק את עצמו ממנו, מתרחק יותר ויותר עד שהופרד ממנו לגמרי ואז נעמד. הוא הסתכל על גופו הגדול והעירום של הגבר שמולו, אותו גבר שאהב יותר מכל. הוא לא מאמין שנפל לזה כך, שנתן לו שוב להפיל אותו בקסמיו ולשכב איתו. למרות שידע שזו לא הייתה רק אשמתו והוא רצה את זה לא פחות ממנו, זה עדין תסכל אותו. המטרה בריחוק שלהם כל הזמן הזה הייתה להימנע מדברים כאלה ולא לעשות בדיוק את מה שעשו אתמול. הוא נאנח לעצמו לפני שהלך בשקט אל חדר האמבטיה הסמוך, הוא חייב לשטוף מעצמו את כל יום האתמול. הוא נכנס אל תוך המקלחון הגדול, פותח את המים ונותן לזרם החמים לשטוף את גופו. הוא נתן למחשבותיו לצוף, לראשו להתרוקן ופשוט נתן לכל המתח בגופו להתאדות משם ולעזוב אותו. הוא חפף את ראשו, מעסה את הקרקפת בצורות מעגליות ולאחר מכן שותף את הכל משערו הרך שהספיק לצמוח בזמן האחרון ונופל על מצחו בקבוצות. לאחר מכן הוא סיבן את גופו, מקרצף כל חלק בו ונעמד שוב מתחת לזרם החמים ושוטף הכל. לפתע הרגיש מגע ידיים גדולות תופסות במותניו והוא קפץ בבהלה, נותן לצעקה קטנה לברוח מבין שפתיו. הידיים הגדולות נכרכו סביב גופו והצמידו אותו לחזה מוצק ורחב. ידיו עלו ישר להחזיק בידיים האחרות כשהרגיש מגע פנים מוכרות בעלות זיפים מתחפרות בשקע צווארו. דיאבולו.
"בוקר טוב בייבי" הוא המהם כנגד עורו ונשק לו ברכות. קורט נרגע למגעו באופן כמעט מידי ונשען אחורנית על גופו החם.
"בוקר טוב" הוא מלמל חזרה בזמן שדיאבולו המשיך לנשק את צווארו, עובר לכתפיו ועורפו ולא מפספס אף נקודה.
"איך ישנת?" שאל כנגד צווארו
"בסדר" אמר בשקט "למה אתה ער עכשיו? עוד מוקדם"
"לא הצלחתי להמשיך לישון כשאתה לא במיטה" אמר לו "כבר התחלתי להתרגל לכך שאני שקוע עמוק בתוך הגוף שלך"
"סליחה" הוא השפיל את מבטו "לא התכוונתי להעיר אותך"
"זה בסדר" הוא המהם כנגד צווארו ונשק לו בשנית "אני מעדיף להיות כאן איתך" דיאבולו המשיך לנשק את גופו של קורט, מוצץ בעדינות את העור הרך ולאחר מכן מעביר עליו את לשונו לפני שנושק לו שוב. גופו של קורט רעד והצטמרר מכל מגע קטן של דיאבולו, כל נשיקה וכל ליטוף שלו גרמו לכל גופו להידרך והוא החל לנשום בכבדות כשדיאבולו נצמד אליו יותר מאחור והחל להתחכך באחוריו עם איברו. "אממ" הוא המהם בסיפוק "התגעגעתי לתחושה הזאת"
"איזה תחושה?" שאל קורט בשקט, משעין את ראשו אחורנית ונותן לדיאבולו גישה טובה יותר לצווארו
YOU ARE READING
מלאך מהגיהנום
Romanceאנג'לינה, יש אנשים שיראו בה כמלאך. היא הדבר הכי יפה, תמים וטהור שקיים. כל חייה גדלה תחת חסותו של אחיה הגדול, שעם הזמן התבגר וירש את מקומו של אביו כשולט על החלק הדרומי. אך מה קורה כאשר אנג'לינה נחטפת ומוגשת כמתנה לשליט של לא אחר מהחלק הצפוני? היא צרי...
