היא נראתה כל כך שברירית, הרוסה. כשהיא בהתה באוויר ושיתפה את גבריאל במחשבותיה כל כך הרבה רגש יצא ממנה. זה נראה כאילו היא פשוט מרוסקת מבפנים. היא הייתה על סף בכי ונראה שהיא נלחמת עם עצמה כדי לא להתפרץ ולתת לדמעות לצאת החוצה. מבטה נראה כל כך סובל, רדוף. הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו ואיך להתחיל אפילו לנסות להרגיע ולנחם אותה. הוא לא טוב בזה, הוא אף פעם לא היה טוב בזה. גם כשאמו הלכה לעולמה וכולם ציפו ממנו לפרוק, לשתף ולהביע רגש כלשהו הוא לא עשה זאת. הוא לא ניחם אף אחד וגם לא את עצמו, הוא פשוט לא יודע איך לעשות את זה. הוא לא טוב בחשיפת רגשות אפילו לא בפני עצמו ובטח שלא בפני אחרים. אבל כשהוא ראה עכשיו את המלאך הקטן שלו שבור וסובל כל כך הוא הרגיש שהוא פשוט חייב לעשות משהו, אבל לא ידע מה. אז במקום לדבר ולפלוט שטויות מהפה הוא קם ממקומו והושיט לה יד, עוזר לה לקום ולעמוד מולו. הוא כרך את זרועותיו סביב גופה הקטן וחיבק אותה קרוב אליו, מקרין לה את כל החום והביטחון שיכל ורצה לתת לה. היא אמרה לו פעם שהיא מרגישה בטוחה לידו, מוגנת. הוא אהב את ההרגשה הזאת, וקיווה בכל ליבו שעכשיו יותר מתמיד הוא באמת מצליח לגרום לה לתחושה הזאת ולידיעה שהוא נמצא כאן בשבילה בכל מצב ובכל זמן. הוא תמיד יהיה שם בשבילה, הוא ידע את זה, איך אפשר שלא? היא המלאך הקטן שלו.
"גבריאל?" קולה הצייצני הפר את הדממה לאחר שתיקה ארוכה והוא המהם בשאלה כתגובה "א- אני יוכל להיות איתך היום? בבקשה?"
"מה?" הוא שאל בבלבול
"רק לקצת" הבטיחה "א-אני לא רוצה להיות לבד עכשיו, אני צריכה מישהו שיארח לי חברה"
"יש לי הרבה עבודה אנג'ל" הוא נאנח והיא התנתקה ממנו ועברה להסתכל על פניו, והוא כהרגלו עבר להסתכל ישר על שערה הבהיר
"א-אני יודעת" אמרה בקול רועד "אני לא אפריע, אני נשבעת. אני אשב בשקט ואתן לך לעבוד" הבטיחה והוא הסתכל עליה במבט חושב, שוקל את האפשרות "א-אני רק צריכה שתהיה לידי ואל תשאיר אותי לבד. בבקשה" היא שרבבה את שפתה התחתונה החוצה והוא מצא את עצמו בוהה בה, מהופנט מהמראה המקסים והחמוד שלה. והוא אף פעם לא חשב על משהו כחמוד, ממש לא.
"בסדר" הוא נאנח בתבוסה ועיניה הוארו בחיוך והיא מיהרה לכרוך את זרועותיה סביב מותניו בחיבוק
"תודה!" היא פלטה בקול שנשמע מלא הקלה וקברה את פניה בחזהו
"אין בעד מה" אמר בקול שקט וליטף את שערה
"קדימה, בואי נלך" אמר לה והוביל אותה אל משרדו
כשהגיעו למשרדו הוא החווה לעבר הספה ואמר לה שתוכל לבלות שם את זמנה בזמן שיעבוד. זה נכון שהיא הבטיחה להיות בשקט וזה נכון שהיא נשבעה שלא תפריע לו לעבוד, והיא בהחלט עמדה במילה שלה. טוב, לפחות בחלק מזה. גבריאל לא הצליח להתרכז בעבודתו אפילו לשניה, הוא רק התרכז בלחשוב על כל דבר אחר שהוא לא המלאך הקטן שלו שישב באותו החדר על ספת העור הקטנה שבפינה. הוא מצא את עצמו מרותק מכל תזוזה שלה, משפת הגוף שלה ומההתעניינות שלה בו כשעשה את עצמו מרוכז בעבודה והיא בחנה את מעשיו בסקרנות. כשהעלה אליה את מבטו פעם נוספת גבותיו התכווצו ומבטו נפל כשראה את גופה הקטן רועד ואת ידיה מחבקות אחת את השניה צמוד לגופה.
YOU ARE READING
מלאך מהגיהנום
Roman d'amourאנג'לינה, יש אנשים שיראו בה כמלאך. היא הדבר הכי יפה, תמים וטהור שקיים. כל חייה גדלה תחת חסותו של אחיה הגדול, שעם הזמן התבגר וירש את מקומו של אביו כשולט על החלק הדרומי. אך מה קורה כאשר אנג'לינה נחטפת ומוגשת כמתנה לשליט של לא אחר מהחלק הצפוני? היא צרי...
