פרק 21

3.6K 258 119
                                    

אנג'לינה שכבה במיטתה, מכורבלת בתוך השמיכות ומנסה להירדם ללא הצלחה. כבר שבוע שגבריאל הוצף בעבודה ולא הסכים לספר לה עליה דבר והיא כמעט ולא ראתה אותו במהלך הזמן, רק בארוחות במהלך היום. הוא תמיד היה מגיע אחרי שנרדמה ועוזב את החדר הרבה לפני שהתעוררה, וזה תסכל אותה. היא התגעגע לשיחות איתו, להליכות ביחד ולרגעים שחלקו. גבריאל התנהג שונה מבדרך כלל, הוא היה הרבה יותר לחוץ וחזר להיות אותו גבריאל קשוח ורציני שהיה כשרק הכירו. הוא ירה לעברה מבטים קשים בכל פעם שדברה ללא רשות בעיקר אם זה היה ליד העובדים שלו, ציווה עליה לאכול גם אם לא הייתה רעבה ובכל פעם שעשתה משהו שלא מצא חן בעיניו הוא פשוט התעצבן עליה ואחר כך עזב, חוזר לעבודתו ומתעלם ממנה לגמרי. היא פשוט לא יכלה לסבול את המצב הזה, זה גרם לה להרגיש בודדה.

"את נראית מצוברחת גברתי" לילי אמרה בזמן שהכניסה בצורה מסודרת את הכביסה הנקייה אל תוך הארון הגדול

"אני בסדר" אנג'לינה מלמלה בתשובה

"את לא מדברת ובקושי אוכלת גברתי" פלורה התקרבה אליה במבט רך וחייכה קלות "את בטוחה שהכל בסדר? תרצי אולי לשתף אותנו?" שאלה ומיהרה להוסיף "לא שאני רוצה להישמע חטטנית או משהו! את לא חייבת לומר לי כלום, אני רק רוצה לעזור ו-"

"זה בסדר" אנג'לינה קטעה את דבריה בחיוך עייף "אני לא כועסת"

"אז, מה קרה?" לילי התקרבה אליהן והתיישבה על הכיסא ליד מיטתה

"זה גבריאל" היא נאנחה

"שיערתי שזה הוא" לילי אמרה בחיוך קטן וקשוב "מה קרה?"

"בכנות? אני לא יודעת" היא התיישבה במקומה ומשכה בכתפיה "הכל היה בסדר, דיברנו וצחקנו אחד עם השניה ובילינו הרבה ביחד ופתאום הוא התהפך לגמרי. הוא הפך להיות קר ועצבני כמו שהיה כשרק הגעתי לכאן ומשאיר אותי כל הזמן לבד כדי ללכת לעבודה שלו"

"האדון הוא אדם עסוק מאוד" רוזלין התערבה בשיחה "את לא יכולה לצפות שיפנה את כל זמנו בשבילך"

"לא ציפיתי לדבר כזה בכלל" אנג'לינה הנידה בראשה "יש לו עבודה ואני מבינה, אבל עד עכשיו הוא התנהג כלפי בצורה כל כך נעימה ומתחשבת.. אני פשוט לא מבינה מה השתנה פתאום"

"אולי זאת סתם תקופה כזאת" פלורה הציעה "יכול להיות שהוא פשוט קצת מתוח עכשיו ויש לו הרבה לחץ בעבודה וזה משפיע לו על מצב הרוח והסבלנות שלו"

"עדיין, זו לא סיבה להתנהג ככה" אנג'לינה לחשה במבט עצוב והשפילה את ראשה "הוא התנהג אלי בצורה כל כך נחמדה, הוא באמת דאג לי. הוא הביא לי כל דבר שרק יכולתי לחלום עליו מבלי שאבקש בכלל, הוא דאג לי וטיפל בי וגרם לי להרגיש כל כך בטוחה לידו.." היא מלמלה והרימה אליהן מבט מהוסס "כל כך חשופה לידו"

"הו" פלורה נשפה בהפתעה ולילי זקפה את גבותיה למשמע הווידוי כשהבינו על מה דיברה

"הוא גרם לי לבטוח בו ולתת בו אמון" הוסיפה "הוא גרם לי לחשוף בפניו את הרגשות שלי ואת הגוף שלי ולתת לו את עצמי.. ואני פשוט לא מבינה מה השתנה פתאום"

מלאך מהגיהנוםWhere stories live. Discover now