קורט התמתח במקומו ופקח את עיניו באיטיות, מסתגל לאור הבוקר המסנוור. הוא הרגיש גוף חם נצמד אליו ומרתק אותו באחיזתו וכיווץ את גבותיו בבלבול. כשסובב את ראשו לצד גילה את דיאבולו ישן לידו, ידיו כרוכות סביב גופו ואפו קבור בשערו. הו, הוא נזכר.
סומק קל עלה על לחייו כשנזכר בליל אמש, כיצד דיאבולו רחץ אותו ודאג לו, הדרך בה צחקו יחד ואיך הרגיע וניחם אותו בהתקף החרדה שקיבל. לעזאזל, הוא כל כך התבייש בכך. הוא לא האמין שזה קרה לו, ועוד בנוכחותו של דיאבולו. הוא הרגיש רע עם עצמו ועם הדרך בה התנהג, כאילו הוא איזה משוגע שצריך להתמודד איתו ולהרגיע אותו מההתקפים שחווה. הוא לא יודע למה זה קרה לא, לא יודע למה נלחץ כל כך כשדיאבולו אחז בו בצורה כזאת. זה לא היה משהו חדש, הוא עשה זאת הרבה בעבר. אבל הפעם היה בזה משהו שונה, הפעם כשאחז בידיו וריתק אותו לקיר הוא לא הרגיש נלהב, כל מה שעבר בראשו היה אותו לילה נוראי שבקושי הצליח לזכור תמונות ברורות ממנו, הרוב היה רק המגע והדיבורים. הוא זכר את דמותו המטושטשת של הבחור שגרר אותו לסמטה, זכר את המגע המלוכלך שלו והבל פיו על פניו שהריח כל כך רע. הוא גם זכר איך איבד תקווה ובאמת חשב שלא יצליח לצאת מזה, אבל אז דיאבולו הגיע בתזמון מושלם והציל אותו. הוא לא ידע מה קרה לבחור ההוא, לא היה לו מושג האם ניצל או לא. אבל מה שבטוח זה שגם אם הוא חי, הוא לא יצליח לתפקד בתקופה הקרובה, שלא לדבר על להגיע אליו. כך שעכשיו לפחות, יכל להרגיש סוג של ביטחון. הוא תמיד הרגיש כך כשדיאבולו היה לידו, הרגשה של רוגע ושלווה. הוא ידע שכל עוד דיאבולו נמצא בסביבה הוא יהיה מוגן ולא יקרה לו שום דבר רע. אז למה הגיב כך אתמול, מה היה שונה הפעם?
מרוב שהיה שקוע במחשבותיו, קורט לא הרגיש בכלל את התזוזות לידו, לא שם לב לזוג העיניים הירוקות שנפקחו ובהו בו בתשומת לב.
"על מה אתה חושב?" קולו הצרוד של דיאבולו הקפיץ את קורט וגרם לו להתנתק ממחשבותיו. דיאבולו גיחך לידו וחיכך את אפו בצד ראשו "סליחה, לא התכוונתי להבהיל אותך"
"כמה זמן אתה כבר ער?" שאל בשקט, מנסה להסתיר את הסומק על לחייו בכך שקובר את פניו בכתפו, ידיו נחות על החזה החם של דיאבולו.
"כמה דקות" אמר בפשטות "אז, על מה חשבת?"
"כל מיני" הוא מלמל במבוכה וידיו עלו לשחק בקצוות שערו הבלונדיני של דיאבולו "השער שלך נעים" הוא ניסה להחליף נושא, מה שזיקה אותו בגיחוך עייף מצד דיאבולו
"העור שלך יותר" הוא החזיר לו ותפס בגופו, מסובב אותם כך שקורט שוכב על גבו ודיאבולו רוכן מעליו, נזהר לא למחוץ אותו תחת משקלו. קורט הסתכל עליו בעיניים גדולות ומופתעות "בבקשה אל תילחץ" הוא ביקש מיד ומבטו של קורט הפך מבולבל עכשיו "אני לא אפגע בך, אני מבטיח. לא אעשה שום דבר שלא תרצה" אמר לו וקורט יכל לראות את הדאגה משתקפת מעיניו של חברו, מה שהיה די מפתיע ובכלל לא טבעי. דיאבולו אף פעם לא דואג בגלל שום דבר או אף אחד.
YOU ARE READING
מלאך מהגיהנום
Romanceאנג'לינה, יש אנשים שיראו בה כמלאך. היא הדבר הכי יפה, תמים וטהור שקיים. כל חייה גדלה תחת חסותו של אחיה הגדול, שעם הזמן התבגר וירש את מקומו של אביו כשולט על החלק הדרומי. אך מה קורה כאשר אנג'לינה נחטפת ומוגשת כמתנה לשליט של לא אחר מהחלק הצפוני? היא צרי...
