פרק 5

4.4K 269 55
                                    

קורט עבד כמו מטורף, עובר בין צוות חקירה אחד לאחר וצועק על כולם פקודות בלי סוף. הוא רצה למצוא את אנג'לינה. מעבר לזה שהיא הייתה כמו אחותו הקטנה והוא דאג לה מאוד, דיאבולו אהב אותה. היא הייתה הבן אדם היחיד שידע שדיאבולו באמת אוהב ודואג לו, והוא התכוון לעשות הכל כדי להחזיר אותה אליו. הוא דאג לדיאבולו, הוא נראה רע, לא נינוח בכלל. זה נכון שהוא תמיד היה רציני וקשוח כל כך ותמיד עמד על המשמר, אבל בזמן האחרון כל גופו היה קשה ומתוח מהרגיל, דרוך וכבד כל כך. הוא נראה כאילו הזדקן בכמה שנים טובות למרות שעברו רק כמה ימים. הוא ביקש מקורט שימצא אותה והוא לא מתכוון לאכזב אותו, הוא יחזיר אותה אליו בכל מחיר.

"מצאתם משהו?" הוא כינס למשרדו את מארק וניקולס, אחראי האבטחה ואחראי צוות השטח שלהם.

"הבדיקות חזרו מהמעבדה" סיפר מארק במבט חמור וקשה "הם מצאו את טביעות האצבעות של אנג'לה על הקופסה, וגם על השפתון נמצאו הוכחות שהוא אכן היה שייך לה" סיפר וליבו של קורט צנח, פאק לא. "לצערי אין ספק שהנערה שעלתה לרכב ההוא במצלמות האבטחה הייתה אנג'לינה"

"ניסיתם לאתר את הרכב?" הוא לקח נשימה עמוקה לפני ששאל

"זה לקח זמן אבל הצלחנו לעלות על מספר הרישוי ומצאנו את הבעלים של הרכב" סיפר ניקולס "אנחנו מנסים למצוא עוד פרטים כדי שנוכל לדעת אולי לאן לקח אותה"

"גם ניסינו לעקוב אחריו במצלמות אבטחה שונות כדי לראות באיזה מסלול נסע ולאן הגיע, אבל זה יכול לקחת קצת זמן" הוסיף מארק "אנחנו נעדכן ברגע שיהיו לנו עוד פרטים"

קורט בחן אותם בשקט ולבסוף נאנח, יודע שעשו עבודה טובה ואין ביכולתם לעשות מעבר למה שעושים והם אכן פועלים בצורה טובה מאוד "משוחררים" אמר ושניהם הנהנו והסתובבו לצאת מהחדר. עכשיו הגיע תורו, הוא יודע. עכשיו הוא זה שצריך ללכת לדיאבולו ולספר לו על המידע החדש. הוא החליט לסיים עם זה עכשיו, אין טעם לדחות את זה, לכן לקח תנופה והתרומם מן הכיסא באחת, יוצא ממשרדו  והולך לזה של דיאבולו.

"היכנס" קולו החזק של חברו נשמע מתוך המשרד והוא פתח את הדלת ונכנס פנימה, סוגר אותה אחריו. הוא לא נעל, לא היה טעם. אף אחד לא יעז להיכנס למשרדו של דיאבולו בלי אישור או הזמנה ממנו.  "אני מניח שלא באת לשאול לשלומי" אמר לאחר שתיקה "אז ספר לי, מה בפיך?"

"תוצאות המעבדה הגיעו" אמר בקול שקט והסתכל על חברו במבט כואב "זו הייתה אנג'לינה שעלתה על הרכב באותו יום" סיפר וראה הבזק מוזר חולף בעיניו הירוקות של חברו, האם זה כאב? "הם הצליחו לזהות את המספר על לוחית הרישוי ומצאו את הבעלים של הרכב, הם גם מנסים לעקוב אחרי המסלול שעשה דרך מצלמות האבטחה" המשיך "הם מנסים לראות אם הם יכולים להשיג עוד פרטים עליו ולראות אולי איפה הוא גר או נמצא רוב הזמן וכך אולי ימצאו רמז למיקומה" הוא סיים ובחן את מבטו של חברו, מנסה לפענח אותו. "זה טוב דיאבולו, זה אומר שהעניינים מתחילים לזוז, אנחנו מתקדמים" ניסה לעודד "בקרוב נוכל למצוא אותה ולהחזיר אותה אלינו" דיאבולו עדיין שתק, לא מגיב לדבריו. "דיאבולו?" שאל בהיסוס והוא החזיר לו מבט "אנחנו נמצא אותה" הבטיח.

מלאך מהגיהנוםWhere stories live. Discover now