תודה רבה לכל הקוראים המדהימים שלי, אין עליכם בעולם! אנחנו מתקרבים לסוף הספר והרגשות סוערים מבפנים, זה לא הולך להיות פרק קל אז להחזיק חזק ולנשום עמוק והכי חשוב לקרוא עד הסוף. שתהיה לכולכם קריאה מהנה (:
כל המקום קפא, הזמן עמד מלכת. זה הרגיש כאילו הכל נעצר, האנשים, הרעש, התזוזות מסביב. הכל נהיה שקט, אף לא רעש קטן נשמע ברקע. זה היה עניין של שניות, גארט מכוון את האקדח ויורה קדימה, צעקתו המבוהלת של קורט שנדחף מול דיאבולו והדביק את גבו אליו, כורך אחורנית את זרועותיו סביבו במגננה. ואז הירייה. רעש מכריש אוזניים שהקפיא את הכל. בהתחלה הכל הפסיק לזוז, כולל ליבו של דיאבולו שהחסיר פעימה או שתיים. הכל פשוט נשאר כפי שהוא והתמונה הנוראית נחקקה עמוק בתוך מוחו של דיאבולו לפני שהעולם חזר לתזוזה. הכל התחיל לנוע שוב בהילוך איטי ודיאבולו עמד מנגד ולא יכל לעשות שום דבר חוץ מלצפות. הוא צפה בחיוכו הגדול של גארט שעלה על פניו ושניה לאחר מכן הפך מופתע, הוא צפה בקורט שעמד מולו עף אחורנית ונתקע בחזהו בחוזקה, מאבד שיווי משקל ומתחיל ליפול למטה. הוא צפה באנג'לינה שצרחה וניסתה לצאת מאחיזתו של גבריאל ולרוץ אליו אך הוא לא שחרר אותה. דיאבולו הושיט את ידיו קדימה, תופס בגוף הקטן שהיה צמוד אליו ונפל למטה, צופה בקורט נופל מדמם ועם חור ענק בחזהו אל הקרקע. דיאבולו ניסה לצאת מההלם שנכנס אליו, מנסה להפעיל את גופו ולהגיב למתרחש, אך הוא מצא את הדבר ככמעט בלתי אפשרי. זה הרגיש כאילו כל המערכות בגופו קפאו יחד עם הזמן וליבו. הנשימה נתקעה בגרונו ורק כשהרגיש את כובד המשקל בזרועותיו שוקע יותר למטה ואת היד הקטנה תופסת בחולצתו, הוא הצליח לנער את ראשו ולזוז שוב.
"ק-קורט?" קולו של דיאבולו יצא כציוץ צרוד וחלש, עיניו התרחבו כשראה את גופו נופל על הרצפה והוא נפל יחד איתו, ממהר לתמוך בגופו הקטן ולהחזיק אותו חזק
חזהו של קורט עלה מעלה ומטה בנוקשות, מחפש דרך לנשימה, ועיניו הכחולות התרוצצו על התקרה וניסו למצוא את דיאבולו בבהלה "ד-דיאב-" הוא ניסה לומר במאמץ אך נאנק בכאב כשניסה לנשום שוב
"קורט, מ-מה אתה-" דיאבולו הרגיש את ליבו מתחיל לדהור בקצב מטורף, הוא התכווץ כל שניה והרפה לרגע רק כדי להתכווץ שוב יותר חזק בתוך בית החזה שלו. עיניו של קורט הסתכלו עליו בפחד טהור מעורב בכאב בלתי נסבל, הוא הזיז את שפתיו בקושי בניסיון לומר משהו אך חוץ מאנקות כאב שום דבר לא יצא. "קורט" דיאבולו פלט החוצה והרגיש איך ליבו מתכווץ שוב ומתהדק בתוכו בתנועה חדה ומייסרת
"כ-כואב" קורט הצליח לסנן החוצה בייבבה חלשה וחסרת עונים
עיניו של דיאבולו התרוצצו על פניו עד שהחל לסרוק את גופו ולהוריד את מבטו למטה, נשמתו נעתקת כשרואה את החור בחזהו של קורט וכמויות הדם שיצאו ממנו "לא, לא, לא" דיאבולו מלמל באיימה וניסה לעצור את הדימום, שם את ידו על האזור ומנסה לעצור את שטף הדם שיצא משם "לא, בבקשה לא" הוא פלט ייללת כאב ועצם את עיניו בחוזקה, מרגיש את ליבו מתחיל להישרף בבית חזהו. זה היה כאילו מישהו אחז לו בלב ומחץ באגרופו, מעלה בו להבות ושורף לאט לאט, גורם ללהבות להתפשט בחזהו ואל שאר חלקי גופו. אלוהים, זה כאב, כל כך כאב. הוא הרגיש איך הגוף שלו נשרף לאט ובקושי מצליח לגרום לו להקשיב לו. איבריו הפנימיים התכווצו בכאב וידיו רעדו בזמן שזיעה החלה לכסות את מצחו וכל גופו שהרגיש כאילו עלה בלהבות. זה מדהים איך למרות שקורט היה זה שחטף את הכדור, דיאבולו הרגיש כאילו הוא נורה בעצמו. יותר גרוע מכך, הוא הרגיש כאילו אלף כדורי אש נורו הישר אל בית החזה שלו ואל תוך הלב, צולים אותו מבפנים ומעבירים אותו את העינוי הכי גרוע שיש.
YOU ARE READING
מלאך מהגיהנום
Romanceאנג'לינה, יש אנשים שיראו בה כמלאך. היא הדבר הכי יפה, תמים וטהור שקיים. כל חייה גדלה תחת חסותו של אחיה הגדול, שעם הזמן התבגר וירש את מקומו של אביו כשולט על החלק הדרומי. אך מה קורה כאשר אנג'לינה נחטפת ומוגשת כמתנה לשליט של לא אחר מהחלק הצפוני? היא צרי...
