קורט התהלך במסדרונות הבית הגדול, עובר על אין ספור ניירות שנחו בתוך קלסר גדול בין ידיו. במשך ימים הוא היה עסוק אך ורק בזה, מחפש נקודות חיבור וקישור בין כל המידע שקיבלו על מיקומה של אנג'לינה. מאז שמצאו את האדם שהביא להם את כל הפרטים הנוספים והצליחו לעלות על עוד כמה רמזים, כל עובדיו של דיאבולו היו עסוקים רק בזה וכך גם הוא.
"קורט" מארק צעד לכיוונו במהירות והדביק את הקצב לפני שעבר ללכת באיטיות לידו
"כן?" קורט לא הרים את עיניו מהניירות והמשיך לעבור על הכל ולקרוא את החומר שוב ושוב
"זה לגבי מצלמות האבטחה של חברות הטיסות, הצלחנו לחדור לתוכן" עדכן והגיש בפניו קלסר נוסף "דיאבולו ביקש למסור לו את זה באופן אישי"
"ובכן, אז תמסור לו" קורט אמר בפשטות
"אמ, אני לא ממש יכול" מארק כחכך בגרונו בחוסר נעימות "לאף אחד אסור להיכנס למשרד של דיאבולו חוץ ממך"
"אני חושב שלדיאבולו לא יהיה אכפת אם תחרוג מהמנהגים הרגילים ותביא לו את זה" השיב קורט
מארק נעצר במקומו וקורט נעצר מיד אחריו, מסתובב להביט בו בשאלה וסוגר את הקלסר שבידיו "תראה, אני לא ממש יודע למה ואני גם לא מתכוון להיכנס לזה בעיקר כי זה לא ממש ענייני" הוא גירד בראשו "אבל דיאבולו מאוד עצבני בזמן האחרון, ולא רק בגלל היעלמותה של אחותו. משהו עובר עליו בימים האחרונים והוא כמעט הורג כל אחד שמנסה לדבר איתו, גם אם זה בקשר לעבודה" הוא העלה אליו מבט לחוץ "אתה היחיד שהוא באמת לא מסוגל לפגוע בו ויכול עוד איכשהו לדבר איתו, אז תוכל להעביר לו בבקשה את החומר הזה בשבילי?"
קורט רצה לצחוק בפרצופו על מה שאמר. דיאבולו לא יכול לפגוע בו? כן בטח. הוא אמנם לא יפגע בו בצורה פיזית, זה נכון. אבל מבחינה רגשית הוא בהחלט יכול, והוא כבר פגע.. ויותר מפעם אחת. וקורט לא בטוח אם הוא יצליח לשרוד פעמים נוספות כאלה.
"אני לא יודע, אני-"
"בבקשה" מארק התפרץ לדבריו "אני אעשה הכל, רק תביא לו את זה"
קורט הסתכל עליו במבט חסר עונים ולבסוף נאנח בכניעה "בסדר" הוא הנהן ומארק מיהר להושיט לו את הקלסר
"תודה קורט, אני חייב לך" מיהר לומר וללכת משם לפני שקורט ישנה את דעתו
קורט נאנח והניד בראשו, מקרב את הקלסרים לחזהו ומתחיל לצעוד אל כיוון המדרגות ומשם אל משרדו של דיאבולו. מאז מה שקרה באותו יום לא יצא לו להחליף עם דיאבולו אפילו מילה אחת. הוא בהחלט היה לחוץ עקב כך שיצטרך לפנות אליו בפעם הראשונה, ועוד יותר לחוץ מהתגובה שלו. מאותו יום בו רבו דיאבולו לא יצר קשר עם קורט בכלל. הוא לא דיבר איתו, פנה אליו ואפילו לא הסתכל עליו. קורט הרגיש כל כך מבולבל לגבי זה, אחרי הכל הוא זה שצריך לכעוס על דיאבולו ולא להפך. הוא לא הבין איך זה הגיע למצב שמי שכועס עליו זה דיאבולו כשהמצב צריך להיות בדיוק הפוך. דיאבולו שיחק ברגשות שלו, הוא ניצל אותו ופגע בו, ועכשיו כשקורט אמר לו בדיוק את מה שהוא חושב עליו ואת מה שהוא מרגיש אז דיאבולו כועס עליו ולא מדבר איתו? זה אפילו לא הגיוני. קורט לא ישקר, הוא בהחלט הרגיש רע על איך שדיבר אליו והמילים שזרק לאוויר בלי לחשוב פעמים, אבל גם דיאבולו פגע בו, והוא לא הראה אפילו רמז קטן של חרטה על כך. קורט הרגיש מיואש כל כך והוא לא רצה ליצור כרגע אף קשר כלשהו עם דיאבולו. אם דיאבולו רוצה לדבר איתו, אז הוא זה שיזום את העניין. קורט לא אמור להרגיש חרא בגללו ובטח שלא אמור לבקש סליחה או לנסות להתפייס איתו. זו אשמתו של דיאבולו והוא זה שצריך לתקן את זה. אז למה קורט בכל זאת מרגיש כל כך רע עם עצמו?
YOU ARE READING
מלאך מהגיהנום
Romansaאנג'לינה, יש אנשים שיראו בה כמלאך. היא הדבר הכי יפה, תמים וטהור שקיים. כל חייה גדלה תחת חסותו של אחיה הגדול, שעם הזמן התבגר וירש את מקומו של אביו כשולט על החלק הדרומי. אך מה קורה כאשר אנג'לינה נחטפת ומוגשת כמתנה לשליט של לא אחר מהחלק הצפוני? היא צרי...
