דיאבולו ירד במדרגות הבית, עובר בין אנשי הצוותים של ניקולס ומגיע אל הדלת. הוא נעצר בפתח לפני שהסתובב אל שאר האנשים העומדים דום לנוכחוֹתו "תודיעו לקורט שאני מחכה לו במכונית. כדאי שיגיע." אמר ובזאת יצא מהמקום.
הוא נשען על המכונית השחורה והמשוריינת שלו, לוגם בשקט מכוס הקפה ובוהה קדימה לכיוון הבית. לאחר מספר דקות הדלת נפתחה ומתוכה החלו לצאת אנשים, קורט היה ביניהם. כולם התפזרו חזרה למכוניות בהן הגיעו וקורט נעצר באמצע, מסתכל לכיוון אליו הלכו.
דיאבולו המשיך לבחון אותו בשקט, מודד את צעדיו. הוא נראה מהוסס, כאילו מתלבט עם עצמו. לבסוף קורט החל לנוע שוב, רק שבמקום ללכת לכיוונו של דיאבולו הוא הלך לאיפה ששאר האנשים הלכו. דיאבולו הידק את לסתו וניפץ את כוס הזכוכית על דלת המכונית לפני שהתקדם לכיוונו של קורט בצעדי ענק, ממהר להשיג אותו. כשקורט היה כבר במרחק צעדים ספורים מאחת המכוניות הוא הגיע אליו, תופס בזרועו בכוח ומושך אותו אחורנית.
"מה אתה חושב שאתה עושה?" הוא סינן בשקט, מסובב את קורט אליו
"נכנס למכונית" קורט ענה בקול שקט, לא מסתכל עליו
"אתה נוסע איתי" קבע
קורט לקח נשימה עמוקה לפני שענה "אני מעדיף לנסוע איתם, תודה"
עיניו של דיאבולו הצטמצמו לעומתו והוא חרק שיניים "אתה נוסע איתי. בוא, עכשיו."
קורט עדין לא הסתכל עליו, רק בוהה אל מאחורי כתפו "אני לא רוצה לבוא איתך" אמר בקול שקט וזה רק חרפן את דיאבולו יותר. הוא שנא שקורט אדיש כלפיו, ועוד יותר שנא את זה שהוא לא מסתכל עליו כשהוא מדבר איתו. וקורט ידע את זה.
"אתה בא איתי עכשיו לאוטו, או שאני נשבע לך שאני אחורר את הראש של כל אחד שיהיה איתך ברכב" אמר בקול מאיים וקורט פשוט הידק את לסתו בכעס. הוא לקח נשימה עמוקה לפני ששחרר את אחיזתו של דיאבולו מזרועו, עוקף אותו ועושה את דרכו אל הרכב שלו. דיאבולו הזעיף עקב התנהגותו אך הלך אחריו אל הרכב, מקיף אותו ומתיישב במושב הנהג ליד קורט.
הנסיעה הייתה ארוכה ומייאשת, והעבודה שקורט לא דיבר איתו בכלל לא עזרה לו. הוא שנא את השקט הזה, שנא את איך שקורט מתנהג כלפיו ושנא בערך כל דבר כרגע. לאחר זמן שנראה כמו נצח הוא החליט לסובב את מבטו אל קורט, רואה אותו נשען עם ראשו על החלון וצופה החוצה. הוא החזיר את מבטו אל הכביש, לוקח נשימה עמוקה לפני שמדבר "זה הגיע לו" אמר וקורט לא הגיב. הוא המשיך לצפות מחוץ לחלון ולא ליצור איתו קשר כלשהו. "אתה יודע שזה הגיע לו, הוא חטף אותה" המשיך "הוא לקח את אחותי והגיע לו למות." קבע "ואני לא מתכוון להצטער על מה שעשיתי לו" קורט עדין לא הגיב, רק ישב בשקט ובהה החוצה. דיאבולו נאנח ונשם עמוק בניסיון להשתלט על הכעס שבער בו, הוא לא יכול לסבול את איך שקורט התנהג כרגע. הוא שנא שקורט כועס עליו והוא עוד יותר שנא שהוא מתנתק ממנו בכזאת צורה ולא מוכן לדבר איתו או להסתכל עליו. "אתה מוכן לענות לי כבר לעזאזל במקום לשתוק ככה ופשוט להתעלם ממני?!" הוא התפרץ עליו לאחר זמן ממושך של שתיקה נוספת. קורט בהה החוצה, גבותיו מכווצות ומבטו לא ברור. זו הפעם הראשונה שהוא לא הצליח לפענח את פשר המבט שלו ולא היה לו מושג מה הוא אומר. "אני לא מצטער" אמר בשקט, קולו קצת רגוע יותר עכשיו
YOU ARE READING
מלאך מהגיהנום
Romanceאנג'לינה, יש אנשים שיראו בה כמלאך. היא הדבר הכי יפה, תמים וטהור שקיים. כל חייה גדלה תחת חסותו של אחיה הגדול, שעם הזמן התבגר וירש את מקומו של אביו כשולט על החלק הדרומי. אך מה קורה כאשר אנג'לינה נחטפת ומוגשת כמתנה לשליט של לא אחר מהחלק הצפוני? היא צרי...
