פרק 3- הציידת
הוא צעד בנחישות למול הגשם הכבד שהחל לרדת, סופות סוף העונה בהרים היו ידועות בעוצמתן וכל רצונו היה להגיע למקום מבטחים לפני שהסופה תצבור תאוצה. ברקע מולו כבר הבחין באורות העיירה הקטנה וקצב צעדיו הוכפל.
השמיים כבר החשיכו לחלוטין כאשר פסע על הרחוב המרוצף, לאחר שבירר היכן נמצאת הטברנה המקומית צעד לעברה בשארית כוחותיו. הוא הדף את הדלת הכבדה ונכנס לתוך הטברנה. אנחת רווחה נפלטה מפיו והוא ניער את גלימת המסעות שלבש לגופו. ראשים הסתובבו לעברו אך אף אחד מהפטרונים לא הקדיש לו תשומת לב מיוחדת. השליח תלה את גלימת המסעות באחד מהקולבים הריקים, פנה לבר והתיישב.
"שיכר בבקשה. ושיהיה מחומם אם אפשר." אמר בקולו הצרוד מהרוח.
המוזגת ניגשה לחבית, מילאה כוס גדולה בשיכר והפילה אבן חמה מהתנור שנח בקיר האחורי לתוך הכוס. אדים נפלטו מהכוס והקצף העשיר זלג במעט על השולחן בזמן שהניחה את הכוס מולו.
"משהו ליד?" שאלה.
השליח בחן את המוזגת, הסתכל סביבו שאין אף אחד שמסתכל עליו ורכן קדימה לעברה.
"כן." אמר והניח מולה אבן אמטיסט סגולה, מעטפה ושק קטן מלא אמברים, "שמעתי שיש מלאכים בקרבנו."
המוזגת הניחה את הכוס שבדיוק ניקתה על הבר, הפילה את המטלית שהחזיקה על החפצים שהונחו מולה ואספה אותן במהירות. היא נעצה בו מבט ועזבה את הבר, השליח מיהר ללגום את השיכר ועזב את הטברנה מבלי להמתין שהתחושה תחזור בכפות רגליו הרטובות.
"המלאכים בוכים הלילה." אמרה המוזגת לטבחית לאחר שנכנסה למטבח הגדול.
היא נתנה לה את המטלית והחפצים שבתוכה וחזרה לעמדה בבר, הטבחית נטלה את הצרור, מבט של גועל על פניה וניגשה לנער הכלים.
"מהר ילדי. ואל נא תתעכב שוב!" אמר ונתנה לו את המשלוח.
הנער צקצק בלשונו, לבש גלימת מסעות קטנה ויצא במהירות מהדלת האחורית. מאחוריו הציצה הטבחית, פניה דואגות, עד אשר נעלם הנער בעשב הגבוה.
היא חזרה למקומה במטבח ורטנה בקול כועס.
V
פעמון ביתה צלצל פעם אחת ונדם, היא ניגשה אל הדלת ופתחה אותה בזהירות. בתוך האשנב הנסתר נחה חבילה עטופה היטב, הנער הצעיר הסתתר מאחורי העץ והציץ לעברה. היא התעלמה ממנו, לקחה את החבילה וחזרה לתוך ביתה הקטן.
היא התיישבה ברגליים משוכלות למול שולחן העבודה שלה, שפכה את תכולת הצרור ובחנה את האבן הסגולה בעיון רב, לאחר שסיימה הניחה את האבן בקערה גדולה המכילה עשרות אבני אמטיסט. לאחר מכן פתחה את המעטפה וקראה את תוכנה בריכוז.
YOU ARE READING
המסע של אוריון
Fantasyהוא מצא עצמו מוקף בגופות. זכרונו לא היה איתו וכל רכושו הסתכם בתליון המשונה שענד על צווארו. הניצול היחיד מקרב עקוב מדם שאת מהותו הוא כלל לא זוכר... הפרולוג של הספר הראשון בטרילוגייה.
