המסע של אוריון

חלק שלישי- פרק ארבע עשרה

חלק שלישי: גמדים ולטאיים

שוכני ההרים, תמיד שמחים.

תמיד שותים, צועקים.

מקללים ובעיקר צוחקים.

אלה הגמדים.

חופרי התעלות, האורבים מתחת לחולות.

לוכדי האנשים, המסתננים הבלתי נראים.

אויבם של הגמדים משחר הימים.

אלה הלטאיים.

הגמדים צמאים לקרב.

הלטאיים משחרים אליו.

צד אחד ניצח, בקושי.

אך הצד השני,

נותר בסבל אין סופי. 

פרק 14- חילוף השמיים

״עש!" צעקו שלושת החברים ומיהרו לעברו.

הוא שכב על הקרקע והשתעל, דם התלווה לשיעולים וילוד הדרקון ניסה להתיישב בכבדות.

״אל תזוז!" צעק לעברו אוריון אך עש היסה אותו בידו.

הוא טפח על הקרקע שנענתה לו למרות כל מה שקרה, סלע הופיע מאחורי גבו ועש נשען עליו והסתכל על כנפיו. הוא נשם לרווחה כשהבחין שלא קרה להם כלום ועצם עיניו בכאב.

״מה זה היה בדיוק?" שאל דיאם ומיהר להושיט לחברו נאד מים שלקח מאוזי שעמד אחריו.

״המלך." אמר עש והשתעל בשנית, ״המלך כועס. הוא יודע שמורבאן מת."

-״הכיצד?" שאל דיאם וידו נשלחה לחרבו.

-״יש לו עיניים ואוזניים בכל מקום. והוא לא כל כך מרוצה שחיית המחמד הרצחנית שלו מתה." השיב עש ולגם מים.

-״עדיין לא הבנתי מה קרה." אמר אוריון והסתכל על השמיים, ״הרוח הפסיקה לתמוך בך ככה סתם?"

-״המלך שבר אותה. בניגוד אלינו, שמתקשרים עם האלמנטים השונים, הוא מכופף אותם לרצונו ושובר את רוחם וכוחם אם וכאשר מתנגדים לו." הסביר עש.

-״זה מסביר הרבה." אמר אוריון, ״ועכשיו מה? הרוח לא תעזור לך יותר?"

-״אם כך היה, המלך כבר מזמן היה מביס אותנו." אמר עש והצליח לחייך, ״הרוח תתאושש, ומהר, ותשוב אלינו. היא גם תתנצל בדרכה המיוחדת."

אנג'ל צחקה להערתו של עש ונדה בראשה.

״אכן דרך מיוחדת." אמרה וחזרה להעמיס את חפציה על אוזי, ״תלך ברגל שוב?"

-״אמתין לרוח." אמר עש, ״בינתיים אני חושב שאשאר איתכם."

דיאם הרים גבה ובחן את חברו.