המסע של אוריון

פרק שמונה עשרה

פרק 18- פרידה

הם הגיעו חזרה לעמק המטאורוליום, שורות על גבי שורות של גופות שכבו בשמש ברחבה היכן שיום לפני שרו הגמדים את שירי המלחמה העתיקים. מרפאים היו עסוקים בבחינת הפצועים ומיינו אותם לפי חומרת הפציעה, מגלשות אבן מיוחדות שינעו את הפצועים לתוך העיר ומעליות מתוחכמות העלו ציוד ואוכל למעלה.

דורתאר ישב על הגבעה בה נאם, תחתיו הצטברה שלולית דם שהלכה וגדלה מרגע לרגע, שני מרפאים עמדו לידו וניסו לטפל בפצעיו אך ללא הועיל. מלך הגמדים ידע שחייו עמדו להסתיים. עש היה לצידו והצמיד תחבושת אדומה לחזהו המשוסף.

אנג'ל הגיעה ראשונה ונתמכה בטורמלין שלא מש מצידה. הפצע שלה החל לדמם שוב ופניה היו חיוורות. באזקוט סחב את אוריון שעוד היה מעולף, להבה ודארליאן שיצאו כמעט ללא פגע פנו למרפאים והציעו את עזרתם. בורגאר החל להתקרב לעבר עש ודורתאר אך נפל על ברכיו ומשך בזקנו, עש קם על רגליו, פניו זועפות. הוא טפח יד על ירך למול המלך ועזב את הגבעה בכעס, המרפאים הרימו את גופתו של המלך, הלכו לכיוון שורות המתים והניחו אותו על הקרקע. כל הגמדים שהיו באזור עצרו את עיסוקם, נפלו על ברכיהם ומשכו בזקניהם בכל כוחם. הם פתחו בשירה בקול נמוך והיללו את מלכם האהוב. עש התקרב לבורגאר והרים אגרופו מולו, הגמד פעל בצורה דומה אך השניים לא חבטו אחד בשני ובמקום חבטו בקרקע והחליפו מבטים כואבים.

״סלח לי שלא הגעתי קודם." אמר עש והשפיל את מבטו, ״הייתי יכול לעזור."

-״באאאא דרקון." קרא הגמד, ״אל תייסר את עצמך. אנחנו יודעים שאם היית יכול, היית לצידנו. דורתאר התייחס אליך כאח, ואתה אכן אח של כולנו."

אנ׳גל התקרבה אליהם, עדיין נתמכת בחד הקרן והתיישבה על הקרקע בכבדות. עש כרע לצידה ובחן את פצעיה, בינתיים באזקוט הניח את אוריון בעדינות ופנה לעזור בטיפול בפצועים.

״דיאם?" שאל עש לאחר שבחן את הסביבה ואת חבריו.

אנג'ל הסתכלה ישירות לעיניו והנידה בראשה, ילוד הדרקון לקח נשימה עמוקה והחל לטפל בפצעיה של הציידת. היא ניסתה לעצור אותו אך טורמלין נשף לעברה והיא חדלה מניסיונותיה ופשוט הסתכלה סביבה בזמן שעש שפך מים על גופה.

חום התפשט בתוכה והיא נאנחה בהקלה, בורגאר הניח גלימת מסעות סביב כתפיה וכחכח בגרונו. היא צחקה, כיסתה את גופה וקמה בעזרת עש על רגליה.

״ספרי לי הכל?" שאל עש ופנה לטפל באוריון המעולף, ״היית חייב לחבוט בו כל כך חזק?" קרא לעבר האורקדם.

בורגאר עזב אותם ופנה לעבר גופת מלכו. אחד אחרי השני, כל הגמדים שהיו מסוגלים עברו מול דורתאר, כרעו ברך מולו והצטרפו לשירה לזכרו. שארמה הגיחה מפתח המנהרה המוביל למטיאורה, התקרבה לגופת בעלה המלך ונפלה על ברכיה. היא החזיקה בידה סכין חד והחלה לקצוץ את זקנה המתולתל עד אשר נותרה עם זיפים בלבד.