המסע של אוריון

חלק שני- פרק שביעי

חלק שני: המסע בין ההרים

נסתרות הן הדרכים

אשר מביאות אויבים להיות חברים

האם זאת חברות אמת?

איני יכול להיות לצידם

דרכי שלי עוד נפרדת משלם

אך ליבי, תמיד איתם

האויב ממשיך להתחזק

ועלינו להמשיך ולהתחמק

את הנבחר הם ימשיכו לצוד

עת לחברים חדשים

וכבוד מחברים ישנים

כוחנו מתחיל לגדול שוב

היזהרו בדרככם

רבות הסכנות האורבות בין הצללים

פרק 7- דרך המלך המערבית

הוא עמד בקצה השיירה המזדחלת לתוך שער היהלום אך עיניו עקבו אחר מטרתו. עורב שחור נמנם על כתפו, הוא הסתכל עליו ואמר בקול:״קום!"

העורב ניער כנפיו וצווח בזעם.

״שקט! אני לא יכול לסבול רעשים צורמים!" אמר ותפס את מקורו, ״לך לאדון, אמור לו שהנבחר כבר לא לבד והתעריף שלי שולש."

העורב פרש כנפיו וזינק לאוויר במהירות.

המתנקש החזיר מבטו לעבר השלושה שהחלו צועדים הרחק מהעיר לכיוון דרך המלך המערבית.

״בקרוב ניפגש הנבחר." אמר לעצמו, ״ונראה כמה קשה יהיה להורגך."

V

הם צעדו בדממה במשך הבוקר, כל אחד שקוע בשלו. השמש הגיעה למרכז השמיים וחום היום הגיע לשיאו.

״הגיעה השעה שתעצרו לנוח." העיר טורמלין כך שכולם שמעו אותו.

אוריון ודיאם נעצרו, הסתובבו אחורה. אנג׳ל ירדה מגבו ושלושתם נעמדו מולו.

״אף אחד מכם לא הציע זאת, הרשתי לעצמי להתערב" העיר חד הקרן וניער את ראשו.

- ״הבטן שלי באמת התחילה להתעורר." אמר דיאם וטפח עליה.

- ״נרד לכיוון האגם." אמרה הציידת והחלה ללכת.

טורמלין פסע אחריה בדממה ואחריהם הצטרפו זוג הגברים והאוזוס.

הציידת בחנה את הסביבה מולה ושמה פעמיה לכיוון קבוצת עצים שהצלה על אזור קטן. היא התמקמה על הקרקע ונשענה על סלע גדול. דיאם התקרב לעברה וסימן לאוזי לעצור.

״כרגע יש לנו שפע של אוכל: אמר ופרק מגבו של האוזוס מספיק אוכל לשלושתם.

הציידת הסתכלה עליו, על כמות האוכל שסחב האוזוס והנהנה.