פרק 12- השודדים
מורבאן ישב בפתח אוהלו ואכל כיד המלך, חייליו שנותרו ישבו בצפיפות במרכז המאהל ואכלו מנות קרב יבשות. המפקד לעס בקולניות וזרק כמויות אוכל לעבר כלבו הגדול ששכב לרגליו.
״יש חדשות מהבירה?״ שאל בפה מלא.
משרתו התקרב בהיסוס לשולחן ואמר:״עוד מוקדם מידי אדוני הלורד.״
הוא חבט בשולחן, כלבו נעמד במהירות והחל לנהום באיום.
״אני לא רוצה לשמוע תירוצים!״ צעק, ״אני רוצה עוד חיילים!״
המשרת רעד בכל גופו והוא הזדקק לכל כוח רצונו שלא לברוח בצרחות, יודע מניסיון מה יקרה אם יזוז ולו רק צעד אחד. הכלב האימתני רחרח אותו, והמפקד התענג על המחזה.
״הכן מכתב נוסף, ועם רדת השמש, שלח אותו!״ אמר מורבאן וחזר לארוחתו.
החיילים עשו עצמם כאילו לא ראו את כל ההתרחשות, עיניהם נותרו נעוצות בצלחותיהם.
V
״מעלתו. הגיע מכתב מהלורד מורבאן. הוא דורש עוד אנשים, בנאים, חומרי בניין, אספקה ועוד.״ אמר השליח וקד מול המלך.
המלך החל לצחוק, הנתינים ואנשי הארמון שהיו נוכחים החליפו מבטים תמוהים איש עם רעהו, מופתעים לשמוע את קול צחוקו של המלך.
״מעלתו, האחד הזה מרשה לעצמו יותר מידי!״ אמר אחד הגנרלים, ״תן לי את האות, ואלמד אותו לקח!״
צחוקו של המלך נגדע והוא קם מכיסאו במהירות, הגנרל מצא עצמו צמוד לקיר, כמה סנטימטרים מעל הקרקע.
״לורד מורבאן יכול להרשות לעצמו לדרוש מה שהוא רוצה, והוא יקבל גם חלק גדול מדרישותיו.״ אמר המלך בקול שקט ומאיים, ״אם ברצונך לנסות ללמד אותו לקח, אני אשמח ללוות אותך לשם ולראות כיצד הוא יציג את השאריות שלך.״
המלך שיחרר את הגנרל, הוא תפס את גרונו הדואב ובהה במלך שהתרחק ממנו כמה צעדים.
״גנרל באיו, אני שמח שהתנדבת למשימה להוביל כוח אספקה ותגבורת לעבר ההרים.״ אמר המלך, ״אתה מוזמן לסרב אם אתה מוכן לשאת בתוצאות.״
הגנרל קד מול המלך ואמר בקול צרוד וכואב:״אני חי בכדי לשרת אותך מלכי.״
המלך חייך בזדוניות ונפנף בידו, הגנרל יצא במהירות מההיכל ופנה לעבר הקסרקטין. כשנכנס הצדיע לו סגנו וסימן לחיילים לעמוד למול מפקדם.
״הכן שתי פלוגות על ציודם, שלח מישהו למחסנים שידאגו לשיירת אספקה, ועוד מישהו להיכל הבנאים. שכולם יהיו מוכנים לתזוזה מחר בבוקר. אנחנו צועדים ל׳מעבר השלדים׳״
הסגן מיהר לבצע את פקודות מפקדו, גנרל באיו נכנס ללשכתו ודפק את קסדתו בקיר בעוצמה כה חזקה שהטיח התפורר במקום הפגיעה. דפיקה נשמעה על דלתו ולתוך החדר נכנס אחד מחייליו.
YOU ARE READING
המסע של אוריון
Fantasíaהוא מצא עצמו מוקף בגופות. זכרונו לא היה איתו וכל רכושו הסתכם בתליון המשונה שענד על צווארו. הניצול היחיד מקרב עקוב מדם שאת מהותו הוא כלל לא זוכר... הפרולוג של הספר הראשון בטרילוגייה.