המסע של אוריון

פרק שלוש עשרה

פרק 13- שם המלך

המלך צעד במסדרונות הארמון בדרכו לחדרו הפרטי. יועציו ליוו אותו וסיכמו יום נוסף גדוש בהתבכיינויות של נתיני הממלכה. המלך הנהן בחוסר חשק והחיש את צעדיו בכוונה להיפטר מענייני המלוכה המיותרים ולהתפנות לעיסוקיו.

שליח הגיע בריצה לכיוון הפמליה ונחסם במהירות על ידי שומרי הראש של המלך, הוא התנשם והתנשף בכבדות ולחש משהו באוזנו של אחד השומרים שחסם את דרכו.

״מה העניין?" שאל המלך בקולו הכבד ורגלו טופפה בעצבנות על השיש המבריק.

-״מעלתו." אמר השליח וקד מול המלך, ״העניין לאוזני מעלתו בלבד."

שומר הראש הנהן לכיוון המלך שהניד בידו וסימן לשליח להתקרב.

״הלורד מורבאן חזר, מלווה בסגנו בלבד. שניהם פצועים." לחש השליח לאחר שהיועצים התרחקו מטווח השמיעה.

המלך תפס את השליח האומלל והצמידו לקיר בכוח.

״מה אמרת?" שאל המלך בזעם ונעץ מבט מאיים בשליח.

-״הלורד פצוע." ייבב בתגובה, ״והוא טוען שכל יחידתו הושמדה."

המלך שיחרר את האדם ופנה ליועציו בזעם:״סיימנו להיום!"

הוא פנה לאחד משומרי ראשו ואמר:״תמצא את גנרל אזוקא ותביא אותו לחדרי."

המלך חלף מעבר לשומרי הראש וצעד במהירות לחדרו, אגרופיו נפתחו ונסגרו בזעם. כשהגיע לדלת הזהב הגדולה הוא פתח אותה בעוצמה כה רבה שהיא הוטחה בקיר וריסקה אגרטל שעמד על שולחן קטן.

״המלך כועס." הוא אמר ממקומו בצללים.

-״אל תוסיף!" הטיח בבן שיחתו ופנה לארון משקאותיו.

המלך הרים בקבוק עשוי מזכוכית אלפית, שלף את הפקק ושתה ישירות מהבקבוק. נקישה רמה נשמעה על הדלת הפתוחה וקול שיעול מאולץ.

״תיכנס אזוקא." אמר המלך והתיישב בכורסא מפוארת.

-״השמועות נכונות מעלתו, מורבאן וסגנו לירו נמצאים אצל המרפאים." אמר הגנרל לאחר שקד מול מלכו.

-״הכיצד זה ייתכן?" שאל המלך ולגם פעם נוספת, ״מורבאן האיום הובס?"

הקול בצללים צחק ואמר בלעג:״כנראה שיש משהו יותר איום ממורבאן."

הגנרל התעלם מהדובר והמשיך בדיווחו:״הספקתי לדבר עם מורבאן, הוא אומר שזה היה הנבחר."

שטף דיבורו הופסק, המלך נעמד על רגליו במהירות כה רבה והופיע למול פניו המבוהלות של הגנרל שלא הצליח להבחין בתנועה של מלכו.

״הנבחר?" שאל המלך, ״הוא מצא אותו?"

-״כן מעלתו. הנבחר, מלווה בשני לוחמים אנושיים וקבוצת מינוטאורים לחמו בחייליך והרגו את כולם. מורבאן טוען שהצליח להימלט אך בקושי ורכב ללא הפסקה עד שהגיע חזרה לבירה."