"יום הולדת 17 שמח לי" כיבתי את הנר המסכן והבטתי אל השעון השעה 8:00 בערב הם צריכים להתקשר צילצול הפלאפון נשמע ואחריו קולה של אמי "מזל טוב מותק" היא נשמעה נרגשת "אני מצטערת שאנחנו לא שם משהו חשוב צץ ולא יכלנו להגיע" תמיד "יש משהו יותר חשוב" לחשתי "תבלה יפה טוב תצא עם חברים" חברים? את באמת לא מכירה אותי "ואבא שלך שלח ד"ש מזל טוב חמוד ביי" "ב-" השיחה התנתקה.. נו טוב עשיתי את דרכי למקרר והוצאתי פחית בירה ולגמתי מימנה ההורים שלי אף לא היו בבית זו כבר שיגרה נשמע צילצול הדלת ואחריו דפיקה "כן?" "משלוח" אמר הנער בעל השיער בלונד ועיניים חומות שפתחתי בפניו את הדלת "משלוח בשבילי לא הזמנתי כלום זה בטח של השכנים" סגרתי את הדלת וחזרתי לסלון שוב פעם צילצול "מה?" הנער חייך אלי "אתה קים טאהיונג?" "כן" אז זה כן שלך" הוא דחף לי את החבילה לידיים והלךהסתכלתי על החבילה וראיתי פתק שכתוב בו "מזזל טוב מותק" ידעתי שזה מאמא שלי זרקתי את החבילה וחזרתי לסלון לוגם מהבירה שלי
קמתי בבוקר מתלבש לבית הספר לוקח קצת כסף ויוצא ....
הלכתי ישר לכיתה שלי שם אוזניות ומתעלם מהעולם ראיתי את קים נאמגון הבריון של השכבה זה שכל הבנים מפחדים ממנו והבנות חולות עליו הוא תמיד אהב להציק לי כשהוא נכנס לכיתה הוא חייך והסתכל עלי "מה שלומך טאהיונג?" הוא שאל כשהוא מתקדם אלי "כאילו שאכפת לך בכלל" סיננתי מגביר את המוזיקה רק כדי לא לשמוע אותו
הוא הוריד לי אוזניה מהאוזן שלי ואמר "לא יפה אני מדבר ואתה מתעלם" גיחחתי בגרוני ובאתי לשים את האוזניות שוב אבל שמעתי את קולו של הילד שאני מאוהב בו כבר יותר משנתיים זו אחת הסיבות שמציקים לי בבית הספר כי יצאתי מהארון ואמרתי שאני גיישמעתי את את קולו של גון ג'אנקוק אומר "קים נאמגון מדבר אלייך אולי תתייחס אליו" תמיד שאנתיי את זה שהוא מגן עליו "עזבו אותי כבר!!" אמרתי ויצאתי מהכיתה לוקח את כל הדברים שלי "טיפש" שמעתי מאחורי את קים נאמגון אומר ואת גון גאנקוק צוחק זאת לא הפעם הראשונה שקים נאמגון אומר לי דברים כאלה אבל זה תמיד פוגע בי מחדש שגאנקוק צוחק מזה אני שונא אותו כולכך גון גאנקוק הלוואי ותמות הלוואי הייתי מפסיק לאהוב אותך...
התחלתי לבכות ואני אפילו לא יודע למה זו לא הפעם הראשונה זה היה מאז ומתמיד "מה קרה?" שאל אותי משהו הרמתי את הראש כדי לראות את הילד שהעז להפר את החוק שקים נאמגון קבע שאסור לדבר איתי וראיתי את פארק גימין הוא אחד מהחבורה של קים נאמגון ניגבתי את דמעותיי לא עניתי לו פשוט קמתי לקחתי את התיק שלי והלכתיי משם ...
ישבתי בכיתה מתעלם מכל העולם שבחוץ ומתרכז רק בשירים שאני שומע
"קים טהאיונג אתה מקשיב לי!!" המורה צעקה כולכך חזק עד שיכולתי לשמוע את הקול שלה מבעד לאוזניות "כן.." עניתי בחוסר רצון היא הסתכלה עלי וחזרה ללמד שמתי בחזרה את האוזניות וחלמתי על גון גאנקוק אני לא מאמין שדווקא בחייל של קים נאמגון אני מאוהב יופי מצאתי לי את מי לאהוב הגיע ההפסקה ויצאתי לחצר מלאת הילדים של הבית הספר וסתכלתי רק על גון גאנקוק ששליייהוא היה ניראה כולכך שמח אוך החיוך הזה שלו יכול להרוג אותי "סליחה..." הרגשתי יד שמונחת על הכתף שלי הסתובבתי כדי לראות את פניו וראיתי ילד שניראה דיי חדש וממש מוכר "אתה יוד..." הוא בא להמשיך אבל נעצר
ניזכרתי מאיפה אני מכיר אותו "רגע אתה השליח הזה לא..?" הוא היה מופתע ומבולבל בו זמנית ואז ניראה שהוא ניזכר בי ואמר "קים טאהיונג לא..." חייכתי "נכון" אמרתי לו "אתה יכול להראות לי את הכיתה שבה אני צריך להיות" הוא שאל לקחתי את התיק "אייזה כיתה אתה?" שאלתי הוא הסתכל על הדף שהיה בידו ואמר את הכיתה שבה אני נמצא "יופי אנחנו באותה כיתה" אמרתי נרגש אולי הוא יהיה חבר שלי? ואני לא אהיה בודד?ישבתי במקום שלי והשליח שאני עדין לא יודע מה שמו ישב לידי "איך קוראים לך?" הוא הסתכל עלי "גואנג הוסק אבל תקרא ליי גיי הופ או הופי מה שבאלך" הוא ענה מחייך חייכתי אמרתי "שלום הופי אני טאהיונג אבל תקרא לי טאה" חייכתי אליו והמורה התחילה ללמד ברוב הזמן אני והופי דיברנו
"שלום לך טאהיונג" שמעתי את קולו של גאנקוק פרפרים היו לי בבטן הסתכלתי עליו ולא אמרתי כלום אף פעם לא הראתי לו שאני מעוניין בו למרות שניראה לי שהוא יודע שאני מאוהב בו "מיזה? חדש?" הוא שאל והתכוון לגיי הופ "כן..." עניתי מהופנט מהיופי שהיה לו הוא הסתכל עלי ואז עליו "היי אני ג'אנג הוסוק" הוא אמר מושיט לגאנקוק יד ללחיצה גאנקוק הסתכל עלי ואז יצא מהכיתה מבלי ללחוץ לגייי הופ את היד "תתעלם הוא תמיד ככה" אמרתי להופיי הוא הנהן מקשיב למורהההפסקה הגיע מהר יצאנו לחצר יישבנו מול החבורה של נאמגון וגונקוק לא הפסקתי להסתכל עליו. הוא פשוט יצירת אומנות הוא כזה גבוה ומושלם שאני יכול להרוג את עצמי בגללו "תזהר לא להרוג אותו" הוסוק אמר ולהעיר אותי ממחשבות על גאנקוק "מה..את..מי...?" שאלתי מובן מזה שהוסוק קלט שאני מסתכל על גאנקוק "את גאנקוק את עוד תהרוג אותו את יודע" הוא אמר מחייך הסתכלתי עליו ואמרתי לו "אתה..יודע שאני...ג..." אבל נעצרתי על ידיי הוסוק שאמר "אם אני יודע שאתה גיי כן אני יודע" הוא אמר בפשטות "מה אייך?" שאלתי מופתע "כי גם אני אחד כזה" הוא אמר ונישארתי ללא מילים
הוא הסתכל עלי ופער את השיער שלי מתוך חיבה צחקתי קצת "יאאא ג'אנג הוסוק דייי" הוא צחק להתחיל לדגדג אותי "דייי בבקשה...דיי...." צחקתי בלי אוויר הוא הפסיק ואמר "אני די מבין אותך..." הסתכלתי עליו מבולבל ושאלתי "באיזה קטע?"
"בקטע הזה שאתה אוהב משהו והוא לא מחזיר לך אהבה" הוא אמר קצת עצוב "מה מי עשה לך את זה?"מה אתם אומרים??
YOU ARE READING
רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)
Fanfiction[גמור] "גאנקוק ...בבקשה תקום.. בבקשה" אמרתיי בתקווה שהוא באמת יקשיב לי ויתעורר "קוקי שליי.. אני כזה טיפש... סליחה רק תקום.. תפתח.. תפתח את העינים.. שלך ותסתכל עליי" המשכתי לבכות "ט...טאה..אני..." שמעתי את קולו הרמתי את ראשי אליו "קוקיי.. גאנקוק שליי...