טאהיונג ישב בכיתה והוא היה אם פלאפון ג'ון פיו בא לכיתה ואמר לו "טאהיונג בוקר טוב" טאהיונג החזיר לו חיוך וניפנף בידו "טאהיונג ייש לי משהו להגיד לך...." אמר ג'ון פיו "אבל אני אגיד לך מאוחר יותר" הוסיף לטאהיונג שהינהן
"לא היונג..אני לא אומר לו את זה" אמר גאנקוק "אני לא יכול להגיד את זה" הוסיף "מה הבעיה התנשקתם לא? אז תגיד לו" אמר הוסק "לא..אתה לא מבין כלום" אמר גאנקוק מביט למטה "ייש לך הזדמנות עכשיו אתה יודע שגם הוא אוהב אותך" אמר גימין "עדיין אני לא אומר לו" התעקש
"אתה חייב או שג'ון פיו יגיד לו" אמר הוסק בטון מזהיר "אני לא חושב שהוא יגיד לו את זה" אמר גאנקוק "אתה רציני...הוא מאוהב בו עד מעל הראש...ואתה יודע את זה אז תעשה טובה אם אתה לא רוצה שיקחו לך אותו אז תיקח אותו ראשון" אמר הוסק וגימין הסכים איתו "לא יודע..." אמר גאנקוק שוב "טוב בעיה שלך" אמר גימין מיואש מחברו
"ג'ון פיו יגיד לו....והם יהיו חברים ונראה מה יהיה איתך" אמר גימין "אייך אתה יודע שהוא יגיד לו...? דיי היונג אתה מלחיץ אותי...ואתה ממש לא עוזר" אמר גאנקוק מבואס "אז אתה חייב להגיד לו" התעקש גימין "טוב בסוף היום אני אומר לו" אמר גאנקוק "כל הכבוד פייטיינג" אמר הוסק
גאנקוק נכנס לכיתה ביחד אם גימין והוסק וראה את טאהיונג יושב עם ג'ון פיו 'אני אגיד לו...' אמר גאנקוק יושב בכיסא שלו
כל השיעור הוא חשב מה ואיך הוא אומר לטאהיונג לגבי זה שהוא אוהב אותו זה ברור לטאהיונג לא? הוא כבר התייאש קם ויצא מהכיתה כמובן שהתעלם מהמורה שלימדה באותה שעה
גאנקוק היה בחוץ חשב קצת ואמר "מה הוא טיפש איך זה לא ברור לו!...למה אני צריך להגיד?"
"לאן הוא הולך" אמר גימין "לא יודע..אבל השיעור הזה משעמם רצח" התלונן הוסק "הוקי ייש לנו מבחן על זה" גימין הסתכל עליו "יופי עוד מבחן שאני אכשל בו" אמר הוסק "הוקי בשביל מה ייש לך אותי ...אתה תקבל ציון טוב" אמר גימין גאה בעצמו "אני אלמד אותך" הוסיף גימין הוסק חייך ונתן לו נשיקה
המורה הסתכלה עלייהם מוזר והוסק שלח לה מבט של 'תעיפי את העינים שלך' היא נלחצה מהמבט הרציני שהיה לו וחזרה ללמד גימין גיחח והחזיר לו נשיקה
היום נגמר סוף-סוף וגאנקוק היה צריך להגיד את מה שהיה צריך לטאהיונג
הוא ישב בספסל בחוץ ולא העז להתקרב לכיתה גימין והוסק באו והוסק שאל "נו מתי אתה אומר לו?" הוא הסתכל עלייהם ואמר "אתם יודעים מה חשבתי על זה והחלטתי ש...אני לא אומר לו וזהו" היה ניראה שגאנקוק היה לחוץ
"למה?" שאל גימין שחשב ששיכנע אותו "כי אם הוא יגיד לי שהוא לא...אוהב...אותי חזרה" אמר גאנקוק אם ראש למטה "אל תדאג...אני יודע שכן פשוט לך" אמר גימין מרים אותו מהספסל ודוחף אותו לכיתה "אתה בטוח?" שאל גאנקוק "הכי בטוח...לך כבר" אמר גימין משאיר אותו ליד הכיתה והולך להוסק שנישאר בספסל
'טוב גאנקוק אתה חייב לעשות את זה' אמר גאנקוק לעצמו מתקדם לכיתה ושומע "אני אוהב אותך טאהיונג..."
לפני כמה דקות
טאהיונג וג'ון פיו היו בכיתה שסוף היום הגיע
ג'ון פיו הסתכל על טאהיונג ואמר "טאהיונג..אתה זוכר שאמרתי לך שאני רוצה לספר לך משהו" טאהיונג הינהן ושאל "מה זה?" ג'ון פיו לקח נשימה עמוקה ושאל "אתה אוהב את גאנקוק?" טאהיונג הופתע קצת מהשאלה הוא גירד באורפו ואמר "זה עד כדי כך ברור"
"אני יודע שאתה אוהב את גאנקוק.. אבל אני באמת...." התחיל להגיד ג'ון פיו אבל טאהיונג כבר לא הקשיב לו הוא התחיל לחשוב על הנשיקה שהייתה לו לפני כמה שעות בבית שלו 'התנשקנו' הוא אמר לעצמו הוא הסתכל
על ג'ון פיו וראה את גאנקוק
"אני אוהב אותך טאהיונג" אמר ג'ון פיו טאהיונג חייך ואמר "גם אני"
YOU ARE READING
רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)
Fanfiction[גמור] "גאנקוק ...בבקשה תקום.. בבקשה" אמרתיי בתקווה שהוא באמת יקשיב לי ויתעורר "קוקי שליי.. אני כזה טיפש... סליחה רק תקום.. תפתח.. תפתח את העינים.. שלך ותסתכל עליי" המשכתי לבכות "ט...טאה..אני..." שמעתי את קולו הרמתי את ראשי אליו "קוקיי.. גאנקוק שליי...
