רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)

-18-

"תענה לי כבר!!" גימין צעק שנאמגון עמד ובהה בריצפה "תקשיב נאמגון אני אוהב ומעריך אותך כולכך הרבה זמן את כמו אחי הגדול אני אוהב לראות אותך עושה דברים שמשמחים אותך אני אוהב אותך אבל שאתה עושה דברים כאלה לטאהיומג אני מתאכזב כל פעם מחדש כי אני יודע אייך הוא מרגיש בעיקר שאתה עושה את זה בגלל שהוא גיי! אני גיי! נאמגון...בבקשה תפסיק אם זה אתה גורם לו לבכות כל פעם מחדש ואם אתה חושב שאם אתה אומר לו שגאנקוק לא גיי ושהוא לא אוהב אותו זה לא יגרום לו להפסיק לאהוב אותו ....אני יודע שאתה לא יכול להבין אבל בבקשה נאמגון בבקשה....בשביליי...תפסיק אם זה"
נאמגון הקשיב לכל מילה שיצאה מפיו של גימין וזה נגע בו המילים האלה שהוא אמר הוא הרגיש פתאום צביטה בלב שניזכר בכל הדברים שעשו לו ,אבל השינאה כלפיו הייתה גדולה כולכך שהיא השכיחה את כל מה שגימין אמר כרגע "נכון אני לא מבין אותך כי אני לא גיי כמוך וכמו הטיפש הזה אני מאוד מצטער גימין אבל אני לא יכול אני שונא אותו אני לא יכול לראות אותו מאושר" אמר נאמגון אם פרצוף כועס "גם אותי אתה לא יכול לראות מאושר?" שאל גימין "אתה זה משהו אחר" ענה נאמגון "אייך אחר ...אני גם גיי לא..?"
"כן אתה כן אבל אותך אני אוהב ואותו אני שונא אתה לא מבין את זה סליחה גימין אבל פשוט לא אני לא יכול" אמר נאמגון והלך משם כמה שיותר מהר הוא שנא לריב איתו אם אם אחד מהחבורה בגלל טאהיונג
----

"גאנקוק" טאהיונג לחש בשקט והוסק שמע את זה הוא הסתכל עליו וראה שטאהיונג מסתכל קדימה הוא גם הסתכל וראה את גאנקוק עובר מולם "גאנקוק" הוסק קרא לו ושם לב שטאהיונג קפא במקום גאנקוק ששמע את הוסק התקדם אלייהם "היי" אמר גאנקוק והתיישב ליד טאהיונג "מה קורה?" הוא שאל והברכיים שלו נגעו בשל טאהיונג ועברה לשנייהם צמרמורת בגוף טאהיונג הזיז את הברך ממנו קצת גאנקוק שם לב לזה והוא הקריב את הברך שלו יותר לשל טאהיונג "הכול טוב...מה איתך?" שאל הוסק "אני בסדר..מה איתך טאהיונג?" שאל גאנקוק מסתכל עליו טאהיונג שהביט קדימה הוא קפא ששמע את גאנקוק פונה אליו הוא הסתובב אליו והרגיש גל של חום בכול הגוף שעינייהם ניפגשו סומק טיפס ללחיו של גאנקוק "אני..ב..סדר" ענה טאהיונג מזיז את עיניו מגאנקוק שהרגיש אי נוחות

הוסק שם לב למתח בנייהם וראה את גימין מתקרב אלייהם הוא קם מבלי שהם ישימו לב אליו והלך לגימין "גימין ייש לי רעיון" אמר הוסק לגימין שהיה כועס "מה קרה גיניי?" שאל הוסק "סתם נאמגון ואני רבנו" אמר גימין "על מה?" הוסק שאל "כלום אני אספר לך אחרכך.... מה הרעיון שלך?" שאל "קודם אני רוצה להגיד שהרעיון שלי פשוט מבריק אני פשוט חולה עליי..." התרברב הוסק על הרעיון שלו גימין חייך אליו 'אייך הוא משכיח ממני הכל' אמר לעצמו גימין בזמן שהוסק עדיין השוויץ לגביי הרעיון שלו שהוסק אמר שהוא חולה על עצמו גימין חייך ונישק את הוסק במטרה להשתיק אותו "תגיד מה הרעיון שלך כבר" גימין אמר "אוקיי..בוא נעשה כיאלו אנחנו הולכים לבית שלך ונזמין את שנייהם" גימין הסתכל על הוסק וחייך "למה הווקיי שלי חכם" (הוקיי זה כינויי של הוסק טוב)
אמר גימין "לא יודע.." ענה לו הוסק שנייהם צחקו והתקדמו לטאהיונג וגאנקוק

"אני והוסק הולכים לבית שלי רוצים לבוא?" גימין שאל את שנייהם בתקווה שהם יסכימו טאהיומג הסתכל על גימין ואמר "אני לא יכול..." הוא היה יכול לבוא אבל הוא פחד יותר מידיי בגלל נכחותו של גאנקוק "טווב בואו" גאנקוק הסכים לזה כולכך מהר "אתה חייב לבוא" גאנקוק אמר לטאהיונג שהיה מותפע וכך גם גימין והוסק גאנקוק לא רק הפתיע אותם אלה גם עצמו "מה?" שאל טאהיונג פוער את פיו "כן נו יהיה כיף בוא נלך" הוא אמר מרים את טאהיונג וגורר אותו אחריו וצועק לגימין ולהוסק לבוא הם פשוט עמדו והסתכלו על זה הם לא חשבו שהוא יסכים כולכך מהר "אנחנו באים" הם אמרו והתקדמו אלייהם

גימין והוסק נסעו באוטו של גימין וגאנקוק וטאהיונג נסעו באוטו של גאנקוק בדרך שקט שרר באוטו של גאנקוק שנייהם היו לחוצים ולא ידעו מה להגיד אחד לשני טאהיונג הביט בחלון ובנוף שמתחלף לו "טאהיונג.." גאנקוק אמר טאהיונג סובב את ראשו אל גאנקוק "מממ.." אמר טאהיונג מסתכל לו בעינים "אז מה קורה.." שאל גאנקוק מנסה לשבור את השקט "בסדר.." ענה טאהיונג "הבנתי..אהה מה אם אחותך?" שאל גאנקוק בידעיה שטאהיונג אוהב לדבר אלייה טאהיונג חייך אליו חיוך ואמר "אני לא מאמין שהיא באה סופסוף" גאנקוק חייך אליו "אתה ממש אוהב אותה..אההה" גאנקוק אמר לטאהיונג 'לא יותר ממך זה בטוח' טאהיונג אמר בליבו הוא רצה להגיד את זה בקול הוא רצה להגיד לגאנקוק כמה שהוא אובב אותו אבל הוא שתק "מאוד" ענה טאהיונג "הגענו" אמר גאנקוק לטאהיונג

הם ניכנסו לביית והפרצוף של טאהיונג וגאנקוק היה המום "למה כל פעם שאני בא לפו אני מתפלא מחדש?" שאל גאנקוק "לא יודע.." גימין ענה לו "אל תדאג גם לי זה קורה קוקיי" אמר הוסק טאהיונג לא הוציא מילה גם הביית שלו היה גדול אבל של גימין בהרבה "שבו כבר" גימין אמר גאנקוק וטאהיונג ישבו אחד לייד השני שהם מול הוסק
הוסק התחיל לספר בדיחות וכולם צחקו כולל טאהיונג 'החיוך זה הוא כזה יפה' אמר גאנקוק בלב שהוא בהה בו קצת גם טאהיונג החליט לספר בדיחות וכולם צחקו טאהיונג נהייה יותר פתוח איתם נינוח ומשוחרר הוא צחק,נהנה,שאל שאולות,התווכח,צעק, פשוט עשה כל מה שהם עשו גאנקוק היה מופתע ממנו ולא רק הוא גם גימין אבל הוסק לא כי הוא הכיר את הצד הזה בטאהיונג "גאנקוק רוצה לשתות משהו?" שאל טאהיונג "לא יודע.." ענה גאנקוק "עזוב אני אביא משהו לשתיינו" אמר קם והולך לכיוון המטבח

טאהיונג חזר אם שתיי כוסות פטל ונתן אחת לגאנקוק "תודה" אמר גאנקוק ששתה מהפטל וגמר הכול "מישהו פו היה צמא אהה" טאהיונג אמר לגאנקוק גאנקוק חייך אליו "מה השעה?" שאל גימין הוסק הביט בשעון והיה מופתע "כבר 11 בלילה"
"מה אין מצב אייך 11?" שאל גאנקוק "כנראה שהזמן באמת טס שניהנים"