"מה..ממתי אתם מכירים??" שאל הוסק שהיה מופתע כמו גימין "מגיל קטן הוא החבר הראשון שהיה לי" אמר טאהיונג בבגאווה ובחום גון פיו חייך אליו את החיוך המפורסם שלו "תכיר לי את החברים שלך?" גון פיו שאל "אהה כן בטח זה גאנקוק זה גימין וזה הוסק" אמר טאהיונג מסתכל על גון פיו מופתע ונירגש מזה שהוא חזר לחיו "נעים מאוד אני גו גון פיו" אמר ולחץ ידיים לגימין ולהוסק שהגיע לגאנקוק הוא הושיט לו יד ללחיצה וגאנקוק הסתכל עליו כמה שניות חייך חיוך מזוייף ונתן לו לחיצה למרות שהוא לא רצה בכלל לגעת בו.
גון פיו חייך חזרה וחזר לטאהיונג
הם דיברו וצחקו ורק גאנקוק בהה בהם
ואמר "אני הולך הביתה" קם והתחיל להתקדם ליצאה של הקולנוע טאהיונג הסתכל עליו במבט מבולבל גימין קם אחריו עצר אותו "מה ייש לך?...זה בגלל החבר הזה שלו?" שאל גימין למרות שהוא ידע את התשובה "לא ידעתי שיש לו בכלל חבר" אמר גאנקוק חוצה את גימין ומתקדם ליצאה דמעה אחת זלגה מעיניו ומיד אחריייה עוד הרבה דמעות.
"הוא באמת חבר שלך?" שאל הוסק את טאהיונג שהם הלכו לקנות אוכל "כן החבר הכי טוב שלי" אמר טאהיונג "מה..מה זאת אומרת הכי טוב?" שאל הוסק חושש שהוא הבין לא נכון את המשמעות "כן החבר הכי טוב למה מה חשבת?" שאל טאהיונג שראה את פרצופו המבולבל שלו "הוא לא הבן זוג שלך?"
"לא...מה ייש לך הוא החבר הכי טוב שלי אייך הגעת מזה לבן זוג" טאהיונג אמר "שייט" אמר הוסק השאיר את טאהיונג לבדו והלך לגימין הוא לקח אותו לצד ואמר "הם לא בני זוג" .
"מה...אייך לא,הם אמרו" אמר גימין "הם לא עכשיו טאהיונג אמר לי הם רק חברים טובים,ואתה יודע מה זה אומר?" שאל הוסק את גימין "שגאנקוק הבין את זה לא נכון" אמר גימין "נכון..." הצדיק אותו הוסק "חייבים להגיד לו" אמר גימין והוסק הינהן כהסכמה.
"הוא לא עונה" אמר גימין להוסק שהתקשר אליו בפעם השמינית "אווף איתו" אמר הוסק טיםה עצבני "מה אתה רוצה גם אני הייתי עצוב וניפגע אם היה לך חבר" אמר גימין מפחד שזה יקרה, הוסק שמע את מילותיו של גימין וחייך "אני אוהב אותך...כולכך" אמר חיבק ונישק אותו גימין שקע בנשיקה החמה והחיבוק המרגיע של הוסק.
"בואוו כבר" טאהיונג קרא להם מהשולחן שהוא ישב בו אם גון פיו הוסק וגימין הלכו ישבו איתם ואכלו כמובן אחריי שהם שבעו הם שילמו ויצאו לכיוון החניה גון פיו ניפרד מהם והלך לאוטו שלו טאהיונג חיפש בעיניו את האוטו של גאנקוק אבל נעזכר שהוא הלך מוקדם
"בוא טאהיונג" אמר גימין וטאהיונג הלך לאברו וניכנס לאוטו והם התחילו בנסיעה.
במהלל הנסיעה טאהיונג הוציא את הפלפון שלו ושלח הודעה לגאנקוק
טאהיונג:"הכול טוב?"
גאנקוק שמע צליל של הודעה מהפלפון שהיה בשידה לידו הוא ניסה לישון ולא הצליח הוא לקח את הפלפון וניכנס להודעות ראה שזה מטאהיונג הוא נהייה לחוץ קצת
הוא פתח את ההודעה
טאהיונג:"גאנקוק תענה לי" שלח שוב טאהיונג
גאנקוק:"מה..?" שלח לו גאנקוק
טאהיונג:"שאלתי אם הכול בסדר.."
גאנקוק:"כן למה?"
טאהיונג:"לא..סתם פשוט הלכת מוקדם"
גאנקוק:"היה לי כאב ראש קטן" .
טאהיונג:"אהה טוב מקווה לראות אותך בבית הספר מחר..."
גאנקוק:"טוב ביי"
גאנקוק סיים את השיחה מהר
טאהיונג הרגיש שמשהו לא בסדר איתו והוא גם ידע שגאנקוק לא יספר לו מה עובר עליו וזה טיפה הדאיג אותו.
"אני מקווה שהוא באמת בסדר..." לחש טאהיונג באוטו..מביט בהודעה האחרונה שהוא שלח......
YOU ARE READING
רק אנחנו (vkook) (Boy×Boy)
Fanfiction[גמור] "גאנקוק ...בבקשה תקום.. בבקשה" אמרתיי בתקווה שהוא באמת יקשיב לי ויתעורר "קוקי שליי.. אני כזה טיפש... סליחה רק תקום.. תפתח.. תפתח את העינים.. שלך ותסתכל עליי" המשכתי לבכות "ט...טאה..אני..." שמעתי את קולו הרמתי את ראשי אליו "קוקיי.. גאנקוק שליי...
